1
27-28. שמה במנה והשביחה, והרי הוא יפה מאתים זוז, מתה בכוסיא, משלם ששה של זהב וכו'. כ"ה בד, בכי"ע ובירושלמי הנ"ל, ולפנינו נשמטה שורה ע"י הדומות. ובכי"ש נשמטה הרישא של השביחה ע"י הדומות. וצוקרמנדל הוריד את המלה "ששה" שבכי"ע לשנו"ס, והדפיס במקומה "שלשה" ! ופירושה פשוט שכשמתה בפשיעה חייב לשלם את הכל כפי שהיא שוה בשעת מיתה, ולפיכך משלם מאה וחמשים שהרי חצי השבח (חמשים זוז) היה שלו.