1
26-28. היו חמרין ופועלין עומדין עליו בשוק, ואמ' לשלחני תן לי בדינר מעות ואפרנסם, ואני נותן לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בכיס, אם יש לו בכיס מותר, ואם לאו אסור. המלים "ואם לאו אסור" חסרות בגוף כי"ו, והושלמו בגליון, וכ"ה בד ובכי"ע. ובבבלי מ"ו א' הביאו את הברייתא שלנו והוכיחו ממנה שמטבע נעשה חליפין, ומיד קונה את הדינר ואת הטריסית ואין כאן אגר נטר כלל. ורב אשי אמר שם שהמדובר במעות, ואין מטבע עושה חליפין ומ"מ התירו משום שנעשה כאומר הלויני עד שיבוא בני, או עד שאמצא מפתח, שמותר (פ"ה מ"ט כאן). ועיין בתוספות שם, ד"ה נעשה. ובר"ח שם ציין לתוספתא כאן והעתיק את לשון הבבלי. ועיין מ"ש לעיל שורה 24–25, ד"ה ואני אעמידם. ועיין מ"ש להלן, שורה 30, ד"ה ומטעם זה.