Tosefta Kifshutah on Bava Metzia 4:22

68-70. הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר, ובאחרונה אמ' לו לא לקחתי, אין לו עליו אלא תרעומת. ואם יש עדים שלקח ומכר, מוציאין ממנו על כרחו. בתשה"ג שערי צדק ש"ד מח"ד סי' פ"ג, ע' ע"ב: והילכתא הנותן מעות לחבירו למחצית שכר, ובאחרונה אמר לו לא לקחתי, אין לו עליו אלא תרעומת ואם יש עדים שלקח ומכר מוציאין ממנו על כרחו, ולא הזכיר את המקור. והלכה זו גם בירושלמי פ"ה ה"ה, י' ע"ב (ושם: ואם ידוע שלקח), והביאו הרי"ף (פ"ה סי' תכ"ט) בשם ירושלמי, ולא הזכיר את התוספתא. ופסקה הר"מ בפ"ז מה' שלוחין ושותפין ה"ו, ובסתם (כלשון התוספתא) בפיסקי תלמיד הרשב"א, ס"ח ב', עמ' קע"ו. ובארו בירושלמי שם שאם לא לקח אין לו עליו אלא תרעומת, משום שהמבטל כיסו של חבירו פטור, ואין לו עליו אלא תרעומת, משום שאין כאן אלא מניעת הריווח שאינו ברור כל כך, עיין במאירי כאן, סוף עמ' 256 ואילך.
ובשם התוספתא, (או התוספתא והירושלמי) בס' חפץ,³²כפי שהובא בראבי"ה כ"י סי' תתקנ"ז ובשו"ת מהר"ם ב"ב, ד' פראג סי' ת"ר, עיין בס' מתיבות לרב"מ לוין, עמ' 125. בס' מתיבות,³³לפי כמה מן הראשונים, עיין בהוצ' רב"מ לוין הנ"ל, עמ' 38 ואילך, ועיין בראשונים שנציין להלן בפנים. בר"ח (לפי שטמ"ק ע' סע"א), רבינו ברוך הספרדי,³⁴בס' הנר לר"ז אגמאתי 120 ע"ב. בראב"ן צ"ז ע"א, שו"ת מהר"מ ב"ב סי' תש"צ וסי' תתי"ב (ד' פראג), רמב"ן קידושין נ"ט רע"א, ועיין רשב"א שם ומאירי שם, עמ' 279, רשב"א ב"ק ק"ב ב', ד"ה אחיכו, רשב"א כאן ס"ח סע"א, המיוחס להריטב"א שם, מרדכי ב"ק פ"ט סי' קכ"ה, הגה"מ פ"ז מה' שלוחין ושותפין ה"ו, רא"ש פ"ה סי' מ"א (וממנו בטיו"ד סוף סי' קע"ז), רבינו ירוחם, מישרים, נתיב כ"ז ח"א, ר"ן קידושין רפ"ג סי' תרמ"ד, נ"י כאן פ"ה סי' תכ"ו (במשנה) ותשב"ץ ח"ב סי' רכ"ט.³⁵לפי דבריו הביא הרמב"ן בחידושיו בפרק המקבל את הירושלמי, ולפנינו ליתא בפרק המקבל, ושמא צ"ל שם: בפרק האומר.
ורוב הראשונים בחידושיהם הקשו מכאן על מה שאמרו בבבלי קידושין נ"ט א' שמי שנתן מעות לשלוחו לקנות בשבילו והלך השליח וקנה לעצמו מה שעשה עשוי, אלא שנהג בו מנהג רמאות. וכמה מן הראשונים הנ"ל הביאו בשם ס' מתיבות שהמדובר בקידושין הוא שהשליח קנה במעות של עצמו וכאן מדברים שקנה במעות המשלח.³⁶או במעות השותפות, עיין בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' קל"ה. ובנ"י כאן הנ"ל חילק בין שליח סתם ובין נותן מעותיו למחצית שכר. ועיין ר"מ ה' שלוחין פ"א ה"ה ובכ"מ שם, ולפלא שלא העיר על דברי הר"מ בפ"ז שם ה"ו, ולא העיר אלא על הר"מ פ"ז מה' מכירה הי"ב, ועיין בשו"ת הראנ"ח סי' מ"ד. ועיין בטחו"מ סי' קפ"ג, בב"י שם, ובשו"ע שם סעיף א-ג. ובנו"כ שם מחלוקת הראשונים אם יכול השליח לבטל את השליחות, והוא ע"פ הבבלי ב"ק ק"ב ב'.