15. שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים וכו'. משנתנו פ"ג מ"ד. ועיין בסוגיות הירושלמי והבבלי הנ"ל (ובגירסאות הראשונים שם).
15-16. בשעת התביעה, זה אומ' מאתים שלי וכו'. פי' בח"ד שהתוספתא הוסיפה על לשון משנתנו את המלים "בשעת התביעה", משום שמדברים בשנים שהפקידו בכרך אחד, ולא הקפידו להודיעו ולברר לו למי המאתים, אלא בשעת התביעה דווקא באים לברר, ונמצא שהם פשעו בעצמם שלא בררו לו מתחילה, ולפיכך פטור אפילו בדיני שמים. ובחי' הרשב"א ל"ז א': סיפא שהפקידו לו בכרך אחד וכו' ובשעת התביעה זה אומר וכו', ורחפה לפניו לשון התוספתא כאן.
17. אמר ר' יוסה וכו'. הכל לשון המשנה כאן פ"ג מ"ד.
18. וכן שני כלים, אחד גדול ואחד קטן. במשנתנו הנ"ל: אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז וכו'. ובכי"ע: ואחד קטון. זה אומר יפה שלי וזה אומר יפה שלי, נותן את הקטון לאחד מהם וכו' (כל משנה ה' עד סופה).