1
17. מצא דבר שיש בו סימן וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע ובבבלי הנ"ל: מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן וכו', והוא סדר יותר הגיוני, שהרי עיקר החידוש הוא שמכריז על הדבר שאין בו סימן.
2
18. חייב להכריז. עיין מ"ש לעיל, ד"ה מצא, בשם הבבלי. אבל לפי גירסת הר"ח שם, גם כאן אינו מכריז על הדבר שאין בו סימן.
3
אם בא בעל סימן ונטל את שלו, זכה זה בדבר שאין בו סימן. וכ"ה בבבלי הנ"ל. ופירש"י שאמר בעל הכיס "אין המעות שלי". וכע"ז גם בר"מ פי"ד מה' גזילה ואבידה הי"א. והכוונה שאסור לו למוצא להשתמש בדבר שאין בו סימן, מפני שבחזקת הבעלים של הדבר שיש בו סימן הוא. ודווקא אם הבעלים אמרו בפירוש שאין מחוסר הסימן שלהם הרי זה של מוצאו. ועיין בריטב"א ובשטמ"ק כ"ה רע"א ולהלן שם בשם גליון. ועיין בהגהות מהרי"ץ יאליש (בעל מלא הרועים) כ"ה א'. ועיין בלשון המאירי, עמ' 92.