15-16. מצא כלי ולפניו פירות, כיס ולפניו מעות, חייב להכריז. וכ"ה בד ובכי"ע. אבל בבבלי כ"ה א': הרי אילו שלו. ודייקו כן גם ממשנתנו שם. והקשו מן הסיפא להלן בסמוך, ותירצו שבמקום שיש סמוכין לדבר שמן הדבר שבצידו נפל, חייב להכריז. ומסתבר שגם לפנינו צ"ל: [אינו] חייב להכריז, כמו שהכריע בח"ד, וכן משמע מן הסיפא להלן. אבל וודאי גמור אין כאן, ושמא סוברת התוספתא שאין הבדל בין לפניו ובין לצדו (או כחילוקי הבבלי שם, אעפ"י שהתוספתא סתמה את דבריה), ועיין מ"ש להלן.
16. מקצתן בכלי, מקצתן בארץ וכו'. בבלי כ"ה א'. ולפי גירסת הבבלי ברישא, וכן לפי הגהת בעל ח"ד, מתפרשת בבא זו כפשוטה. אבל אם אנו מקיימים את גירסת הספרים ברישא, צריך לפרש שיש כאן רבותא, והיינו שאין אנו אומרים שהפירות שבחוץ אינן של בעל הכלי, הואיל ולא נשארו בכלי יחד עם שאר הפירות, אלא מניחים שהם החליקו ונשפכו. ועיין באוקימתות של הבבלי שם, ובתוספות ד"ה הא (בשם ר"ח).