13. מצא גט אשה, בזמן שהאיש מודה וכו'. במשנתנו פ"א מ"ז: מצא גטי נשים וכו' הרי זה לא יחזיר, שאני אומר כתובים היו ונמלך עליהם וכו'. ואף כאן לא הזכירה משנתנו בפירוש שאם הבעל מודה יחזיר. ועיין בבלי שם י"ח א'. ולהלן שם י"ח ב' הביאו את התוספתא שלנו (ושם: מצא גט אשה בשוק, עיי"ש במשא ומתן).
ובירושלמי פ"א ה"ז, ח' ע"א: תני מצא גיטין וכתובות הרי זה יחזיר. וכתוב' לא היא חזקה. והגיה באו"ש פי"ח מה' גזילה ה"א: לא הוחזקה (במקום "לא היא חזקה"), ופירש שהכתובה כבר הוחזקה ביד הבעל, והגיה (ע"פ משנתנו): הרי זה לא יחזיר, ויש כאן קושיא על ר' אלעזר הסובר לעיל שם בה"ו שאם הוחזק השטר ביד המלוה יחזיר. והנה הגהתו נראית לי קרוב לוודאי, וכן בירושלמי כתובות פ"ט רה"ז, ל"ג ע"ב: כתובה הוחזקה בידה. ובירושלמי שבועות פ"ז ה"ו, ל"ח ע"א: וכתובת אשה לא הוחזקה בידה, כלומר בתמיה, ממש כסיגנון שלפנינו. אבל אין צורך להגיה לא יחזיר, אלא שהירושלמי מקשה למה אנו צריכים שהבעל יודה, והרי בכתובה, מכיוון שהוחזקה בידי האשה אפילו אם לא יודה הבעל מחזיר לאשה, לשיטת ר' אלעזר. וכן בבבלי ז' ב': והתניא מצא שטר כתובה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה, אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה וכו'. ועיין בחי' הרשב"א ונביא אותו להלן. ועכשיו ראיתי שבכ"י רוזינטל גורס: וכתובה לא הוחזקה ביד האשה.
ובכי"ע מוסיף כאן: שובר, בזמן שהאשה מודה יחזיר לאיש, ואם לאו, לא יחזיר לא לזה ולא לזה. וכ"ה בכי"ש. ובמשנתנו פ"א מ"ז: ושוברים הרי זה לא יחזיר, ולא חילקה, כלעיל. ובבבלי י"ט ב': ת"ר מצא שובר, בזמן שהאשה מודה וכו', התוספתא שלפנינו. אבל גם בד חסרה בבא זו. ולהלן ב"ב פי"א ה"ה-ה"ז: כותבין גט... שובר... שיחרור... אונקלסיא... דייתיקאות הפותיקאות ומתנות... וכו', הכל כלפנינו.
Loading...
1:6
1
Loading...