32-33. אי זהו אגודה של שטר, שלשה קשורין זה בזה. אי זהו תכריך של שטר וכו'. וכ"ה ("שטר") גם בד. ובכי"ע ובכי"ש: שטרות. ובס' הנר לר"ז אגמאתי 74 ע"א, (בשם ר' ברוך הספרדי) מעתיק בשם התוספתא: אי זו היא אגודה של שטרות שלשה כרוכין זה בזה. ובבבלי כ' ב' הסדר הפוך: וכמה הוא תכריך וכו', וכמה היא אגודה וכו'. כסדר משנתנו ספ"א: [מצא] תכריך של שטרות, או אגודה של שטרות וכו', וכמה אגודה של שטרות, שלשה קשורין זה בזה. ובבבלי שם הביאו ברייתא של ר' חייא ששנתה בשניהם כרוכים, עיי"ש. ועיין הגירסא בס' הנר הנ"ל, ועיין במיוחס להריטב"א שם שכתב שלפי תני ר"ח לא שמעת מיניה דקשר הוי סימן, ועיין בשטמ"ק בשם הרא"ש.
33-34. כל שחוט, או משיחה, או דבר אחר, כרוך עליו מבחוץ. וכן מעתיק ר' ברוך הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: כמה הוא תכריך של שטרות שלשה כרוכין זה בזה (כלומר, כדין אגודה), והביאו את הברייתא של ר' חייא הנ"ל ששנתה בשניהם "שלשה כרוכין זה בזה", ופירשו: תכריך כל חד וחד בראשה דחבריה, אגודה דרמו אהדדי וכרוכות. ומכאן שפירשו שתכריך הן שטרות הדבוקים אחד לשני מראשיהם, ואח"כ נכרכים כמגילה, ואגודה הן שטרות מונחים אחד על השני ואח"כ נכרכים, עיין מ"ש ע"ז בספרי יוונית ויוונות בא"י, עמ' 303, הערה 30. אבל לפי התוספתא הפירוש הוא להפך, שתכריך הן שטרות מונחים אחד על גבי השני, ואח"כ נכרכים מבחוץ ע"י חוט, או משיחה. ועיין מ"ש לעיל שורה 32–33, סד"ה אי זהו, בשם הראשונים.
34. אי זהו חפיסה וכו'. ר' ברוך הנ"ל. ובבבלי כ' ב' ובגיטין כ"ח א' בשם רבה בר בר חנה.