29-30. סמפון שיש עליו עדים מתקיים בחותמיו. וכ"ה (מתקיים) גם בד. ובכי"ע ובבבלי כ' ב': יתקיים. ופירשו בבבלי שם שיתקיים בחותמיו פירושו יתקיים מחותמיו, כלומר ששואלים אותם אם ראו את הפרעון,17שהרי כותבים שובר למלוה, אע"פ שאין לוה אתו, כמשנת ב"ב פ"י מ"ג. אבל אחרת המלוה נאמן. ומן הלשון שלפנינו ("מתקיים" במקום "יתקיים"), שאינה רגילה, משמע קצת כפירושו המוכרח של הבבלי. ועיין בתשובה לגאון ב"מספרות הגאונים" ח"א, הוצ' ר"ש אסף, עמ' 26 ואילך.
30. אחר חיתום שטרות. כלומר, או אחר חיתום שטרות כמפורש בבבלי הנ"ל.
31. אי זהו אחר חיתום שטרות וכו'. עיין בבבלי הנ"ל. והתוספתא מפרשת שאחר חיתום שטרות כאן אין פירושו אחר חתימת העדים (כמשנת ב"ב ספ"י) שהרי המלוה יכול לגזוז את הסימפון אלא שהכניס את הסימפון אחר אני פלני בן פלני וכו', וחיתום שטרות פירושו גמר השטר (עיין תוספות גיטין ג' ב' ד"ה דתנן). ואמרו בירושלמי גיטין פ"ח הי"ב, מ"ט ע"ד: סבר רב נחמן למימר לעולם אין העדים חותמין בו מלמטן עד שיקראו בו מלמעלן אני פלוני בן פלוני מקבל עלי כל מה שכתוב בו מלמעלן וכו' והא תני טופס שטרות כן הוא. א"ר מנא טופס שטרות מקושרין כך הוא. א"ר אבין אפי' תימר הוא פשוט הוא מקושר (כלומר, שאף בפשוט כותבין כן), מקושר הוא מעכב פשוט אינו מעכב. ועיין במקבילה בב"ב פ"י ה"א, י"ז ע"ג, ובחי' הרמב"ן שם קס"ב א'. ועיין בנת"י ב"ב שם מ"ב ע"ב.
איך אני פל' בן פלני וכו'. וכ"ה ("איך") גם בד. אבל בכי"ע ובכי"ש חסרה המלה "איך". והנכון כלפנינו, וכן הנוסח בשטרות עתיקים, עיין בבלי יבמות ל"ט ב', גיטין ל"ה א', פ"ה ב'. ועיין מ"ש יחזקאל קוטשר על לשון זו בספרו Hebrew and Aramaic Studies (Jerusalem 1977), עמ' 140.
32. והעדים למטה, כשר. וכ"ה (כשר) גם בד, כי"ע וכי"ש. ומן הסיגנון ברור שאין הכוונה כאן שהסמפון כשר (שהרי כבר אמרו כן לעיל), אלא שהשטר כשר. ומסתבר שיש כאן ציטטה ממקור קדום אחר, והוא כדברי ר' אבין שהבאנו לעיל מן הירושלמי גיטין שאם כתוב כן בשטר פשוט השטר כשר, אעפ"י שנוסחא זו היא בעיקרה טופס של שטר מקושר, עיין מ"ש לעיל. והתוספתא הביאה את כל ההלכה כדי לבאר מהו חיתום שטרות בנדון שלפנינו. ועיין להלן ב"ב פי"א סה"א וה"ד. ועיין מ"ש ר"א גולאק בספרו Urkundenwesen עמ' 14, ובהערה 55 שם.