42-44. החובל באשתו בין שחבל בה הוא, בין שחבלו בה אחרים, מוציאין מידו וילקח בהן קרקעות וכו'. ומפורש כאן שאין הבדל בין חבלו בה אחרים לבין חבל בה בעלה, ובשניהם התשלומין הם כנכסי מלוג שלה והבעל אוכל פירות. אבל הר"מ פסק (פ"ד מה' חובל ומזיק הט"ז) בשם הגאונים שבחבל בה בעלה הכל שלה, ויכולה לעשות במעות כל מה שהיא רוצה. ועיין בקרבן נתנאל על הרא"ש כתובות רפ"ו, אות ג'. והראב"ד בהשגות שם תמה עליו מסברא, ולא הזכיר את התוספתא, עיי"ש. ובמשנת כתובות רפ"ו: בושתה ופגמה (כלומר, בחבלו בה אחרים) שלה.
והשיגו על הר"מ מתוספתא זו בסמ"ג עשין ע', קמ"ז רע"ג,40ובהגה"מ על הר"מ הנ"ל, אות ב', בשם הסמ"ג. ועיין בסמ"ג לעיל שם, קמ"ז ע"ב, ומ"ש בתשלום תוספתא, סוף עמ' 37, ובהערה שם. וברשב"א כתובות ס"ה ב', הוצ' הרשלר עמ' ר"ב, במאירי שם, עמ' 279, בריטב"א שם ס"ו א', ד"ה מתקיף, בשיטה לר"ן שם, עמ' קמ"ח, ובפירושו להרי"ף שם סי' רצ"ב. ובמישרים לרבינו ירוחם נתיב כ"ג ח"ה (קרוב לסופו) ייחס את הקושיא מן התוספתא להראב"ד, ואפשר שיש שם שיבוש קטן. ועיין מ"ש על זה בנתיבות משפט שם קס"ו ע"ג.41ולהלן במאירי כתובות שם כתב: "ומכל מקום למדנו מן התוספתא שחבל בה ]בעלה[ וחבלו בה אחרים שוים וכו' שהרי אמרו בה על זו שבתוספתא בשת בזמן שבסתר וכו', והרי פסקוה (כלומר, הר"מ פסק כן בפ"ד מה' חובל ומזיק הט"ו) כר' יהודה בן בתירא". וכוונתו שהרי ר"מ פסק כר' יהודה בן בתירא, ואף ר' יהודה בן בתירא לא חילק אלא בבושת של אחרים, ומודה ברישא. ובתס"ר ח"ב, עמ' 98, כתבתי דברים בטלים בפירוש פיסקא זו במאירי, וחזר עליהם המו"ל של המאירי מלה במלה, בעמ' 280, הערה 1. ובבאור הגר"א אה"ע סי' פ"ג ס"ק ו' כתב: וכאן י"ל משום דבתוספתא סתם ג"כ כריב"ב. וכוונתו, שהת"ק בתוספתא אינו מזכיר בושת ופגם, ובנזק, הרי גם ר' יהודה בן בתירא מודה לת"ק, ונמצא שר' יהודה בן בתירא מפרש את הסתם (הרישא). ועיין להלן ה"כ שורה 62–63, ד"ה משלם נזק ומש"ש.
44. ר' יהודה בן בתירה אומ' בושת שבסתר וכו'. במשנת כתובות רפ"ו: בושתה ופגמה שלה. ר' יהודה בן בתירא אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים וכו' ובזמן שבגלוי וכו'. ולא נתבאר במשנתנו אם ר' יהודה בן בתירא חולק גם על פגם, או על בושת גרידא. והוכיחו ברשב"א שם (עמ' ר"א), במאירי, עמ' 280, בריטב"א ובשיטה להר"ן הנ"ל מן התוספתא כאן שר' יהודה בן בתירא אינו מחלק אלא בבושת אבל לא בפגם, ומן הבבלי שם משמע שהוא מחלק גם בפגם, כמו שהוכיחו הראשונים. ועיין מה שתירצו ברשב"א ובשיטה להר"ן. ועיין מ"ש בשטמ"ק בשם תלמידי רבינו יונה. ובבאורי לה' הירושלמי להר"מ, עמ' נ"ז, הערות ט'-כ' הארכתי בזה, עיי"ש. ועיין מ"ש בנתיבות משפט הנ"ל קס"ה ע"ג, ד"ה בשתה, ואילך.