17-18. היכן שורי שגנבת, ואמ' לו אתה מכרתו לי וכו'. כלומר, כאן הוא כופר שגנב, ונשבע, ועדים מעידים בו שגנב וטבח ומכר משלם תשלומי ד' וה', ואם לא הודה, השבועה אינה מעלה ואינה מורידה, עיין להלן.
20-21. הודה לאחר שבועה, או עד שלא באו עדים, משלם קרן וחומש ואשם, משבאו עדים וכו'. המלה "או" חסרה בכי"ע, ואף לפנינו צ"ל: א' (= אם) עד שלא באו וכו', כלהלן, שורה 24–25. ובמשנת שבועות פ"ח מ"ד: אמר לאחד מן השוק היכן שורי שגנבת, והוא אומר לא גנבתי, משביעך אני, ואמר אמן,7כגירסת משניות מטיפוס א"י ועוד. ועיין גם רש"י ותוספות במקומו. והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל, טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה', הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם8כ"ה בכ"י מינכן ובכ"י פלורנץ, ועיין בתוספות שבועות מ"ט א', ד"ה אמר. וכן הובא בבבלי כאן ק"ו א'.9ולפי זה המשך המשנה שם "ראה עדים שממשמשין ובאין" אינו דבוק למ"ש למעלה, אלא מדברים בלא נשבע, והוא דחוק מאד, אבל ברור שהסיפא במשנתנו ברייתא היא, והוספה מאוחרת היא, כפי שהוכיח מטעם אחר, מהרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 957–958. ושמא תיקנו את הנוסח שלפנינו מפני הסיפא במשנתנו שסברו שהיא מגוף משנתנו, עיין מ"ש בהערה 9.
21. משבאו עדים, משלם תשלומי ארבעה וחמשה ואשם. וכ"ה בד. והיא כר' יעקב להלן שורה 32. אבל בכי"ע חסרה המלה "ואשם", והיא כחכמים להלן שם.