20. ובא אחר וסיידו, וכיידו, האחרון חייב. וכ"ה בבבלי נ"א סע"א. ובירושלמי הנ"ל:10ושם: וכיירו, וכ"ה בד כאן. אבל גם בכי"ע: וכיידו, וכ"ה בבבלי כ"א סע"א בכמה נוסחאות (עיין דק"ס שם, עמ' 11, הערות ז'-ח'). וברוב המקומות: וכיירו, מכוייר, עיין דק"ס הנ"ל ובמלונות ערך כייר. ועיין רשב"ם ב"ב נ"ד א', ד"ה בנכסי הגר, וכנראה שאין שם הגדרה כללית, אלא אוקימתא. שניהם חייבין, וצ"ל: השני חייב. ופירשו בבבלי שבלא הסיוד לא היה בו הבל למיתה. ופירש"י שהסיוד מיעט את חללו. ועיין הבאורים בירושלמי, ובסוף אמרו שם: תיפתר בחופר בחולות.
אבל במכילתא משפטים פי"א, עמ' 288: אין לי אלא פותח וכורה, ציירו וכיירו וסיידו ועשה בו מעשה מניין. תלמוד לומר ולא יכסנו, הא לא פתיחה גורם ולא כירה גורם, אלא כיסוי גורם.
אחד חפר עשרה ואחד חפר עשרים וכו'. ירושלמי הנ"ל ובבלי נ"א סע"א, ועיי"ש בתוספות, ד"ה בור, ולעיל שם י' ב', ד"ה מאי קעביד. ועיין ח"ד.