1
35-36. יש נותן את הכופר ואין נסקל, נסקל ואין נותן את הכופר וכו'. בפי' רבינו מיוחס לשמות :9הצופה לחכמת ישראל שי"ג, בודאפעשט תרפ"ט, עמ' 69. והוא ששנו רבותי' יש נסקל ונותן את הכופר, נותן את הכופר ואינו נסקל וכו'. וכוונתו לתוספתא לעיל פ"ד ה"ו (והמקבילה בבבלי), אבל נקט את הלשון שלפנינו כאן.
2
36. החופר בור ברשותו וכו'. להלן פ"ו ה"ב. ועיין לעיל, שורה 33–34, ד"ה חייב בכופר ומש"ש.
3
37. נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות, נגחו שורו וכו'. עיין ר"מ פ"י מה' נזקי ממון הי"א ובבלי ל"ג א'.