42. שמין את הניזק כמה הוא יפה, לפיכך הוא משלם. וכן הוא (סתם) במכילתא דרשב"י משפטים עמ' 182 (עיי"ש הדרש), בבלי כאן כ"ז א', מ' א', מכות ב' ב'. ובמכילתא דר' ישמעאל משפטים פ"י, עמ' 285: פדיון נפשו של מומת דברי ר' ישמעאל. ובירושלמי כאן פ"ד ה"ז, ד' ע"ג, שתי הדעות בסתם: ונתן פדיון נפשו. אית תניי תני נפש מזיק. אית תניי תני נפש ניזק. ועיין ירושלמי כתובות ספ"ג, כ"ח ע"א, שבועות ספ"ה, ל"ו ע"ג. ועיין בתוספות מ"ג א', ד"ה מאי, על ההבדל בין כפר לדמים.
אבל בד גורס כאן: לפיכך הוא משלם דר' יהודה. ועיין להלן בסמוך. ואשר לכתיב "לפיכך" (= לפי כך), עיין מ"ש לעיל פ"ג ה"ב, שורה 6.
42-43. ר' שמעון בי ר' יהודה ר' יוחנן בן ברוקה אומ' שמין את הבעלים וכו'. בד: ר' יוחנן בן ברוקה אומר וכו', ובכי"ע: ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא וכו'. וכ"ה במכילתא דרשב"י ובבבלי הנ"ל. ובמכילתא הנ"ל: ר' עקיבא אומר פדיון נפשו של ממית. ובירושלמי הכל בסתם, עיין מ"ש לעיל בסמוך.