44-45. החייט ששייר מן החוט פחות ממלוא מחט, ומטלית פחותה משלש על שלש וכו'. וכ"ה גם בד ובכי"ע. ובבבלי קי"ט ב': דתניא החייט ששייר את החוט פחות מכדי לתפור בו, ומטלית שהיא פחותה משלש על שלש, בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן, הרי אלו של בעל הבית, אין בעל הבית מקפיד עליהן, הרי אלו שלו. ובמשנתנו סוף פירקין: החייט ששייר את החוט כדי לתפור בו, ומטלית שהיא שלש על שלש, הרי אלו של בעל הבית. ועיין בסיום הבבא להלן. ברם ברוב רובן של הנוסחאות, ובמלא"ש מעיד בשם ר' יהוסף אשכנזי שכן הוא בכל הנוסחאות, הגירסא היא: כדי לתפור בו מטלית שהיא שלש על שלש. ואף בברייתא בבבלי גורס באו"ז: לתפור בו מטלית וכו', ובס' הנר לר"ז אגמאתי 59 ע"ב: מדתניא בסוף תוספת בבא קמא דנזיקין החייט ששייר מן החוט פחות מכדי לתפור מטלית, בזמן שבעל הבית מקפיד וכו'. ואף שקיצר מ"מ מוכח שאף לפניו היתה הגירסא בברייתא34כן דרכו להעתיק את לשון הבבלי ולציין למקורו. שבבבלי: לתפור מטלית וכו'. וכבר העיר ר' יהוסף אשכנזי הנ"ל שסוגיית הבבלי מוכיחה שהגירסא הנכונה היא "ומטלית" (בוי"ו). ומהרי"ן אפשטין ז"ל במבוא לנוה"מ עמ' 1103, דן בזה35והכניס את העניין בתוך וי"ו הפירוש. ועדיין צ"ע. ועיין במשנת כלים ספכ"ז.
ובירושלמי בסוף מכילתין: תני ר' חייה מלא מחט וכו', תני בר קפרא מלא משיכת המחט וכו' עיי"ש.36ועיין בבלי קי"ט ב'.
45-46. עורות [לעבדן] כולן אצל בעל הבית, (לעבדן) הרי אילו משל בעל הבית. התיקונים הם ע"פ ד וכי"ע, ולפנינו כנראה הושמטה המלה "לעבדן" בטעות, הושלמה על הגליון והכניסוה שלא במקומה. ובברייתא שבבבלי הנ"ל חסר "והנותן עורות לעבדן", ומסיים שם: בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו של בעל הבית, אין בעל הבית גם בברייתא שבבבלי, ואף הם אינם של בעל הבית אלא דווקא אם עובד בביתו של בעל הבית, מקפיד עליהן הרי אלו שלו. ומהלשון "כולן" מוכח שהדברים עונים גם על הרישא, על מה שנשנה אבל אם עובד בביתו כקבלן, הרי אילו שלו. ובמשנתנו בסוף מכילתין משמע שדווקא במה שהחרש מוציא במעצד יש הבדל בין עובד בביתו לבין עובד אצל בעה"ב, אבל בחייט ששייר פחות מכדי לתפור בו, ומטלית פחותה משלש על שלש הם שלו, אפילו עובד אצל בעה"ב. ועיין ח"ד.