Tosefta Kifshutah on Bava Kamma 10:34

107-109. הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה, אינו משלם אלא רביעית, הגביהה, ונטל ממנה רביעית ונשברה, או שהחמיצה, משלם את הכל. לפי פשוטה הכל בגזלן אנן קיימין. ואם לא מטלטל את החבית ואין כאן קניין, אינו חייב אלא על מה שנטל, אבל אם הגביהה שיש כאן קניין, או אפילו לא הגביהה אלא שנטל ממנה רביעית והחמיצה הרי הוא מזיק, מפני שהיא ממהרת להחמיץ כשהיא חסירה, וכדברי רבה בבבלי ב"מ מ"ד א', וכמו שפירש בח"ד.
והנה במשנת ב"מ ספ"ג נשנית ההלכה שלפנינו כלשונה כאן, ולא נוסף כאן אלא "או החמיצה", ושם בעניין שליחות יד של שומר עסיקינן. ורבה בבבלי הנ"ל הוסיף את ההלכה של "החמיצה".
ובירושלמי שם ספ"ג:⁵²בהשלמה של החיד"א ע"פ הר"מ לונזאנו. וכע"ז גם בירושלמי שבועות פ"ח, עיין במחברתי "תלמודה של קיסרין", עמ' 50 ואילך. ועיין עכשיו בירושלמי כיר"ז. מה את אמרת ליטול, נטל? כלומר, אם במשנת ב"מ "נטל" הוא בדווקא, ושליחות יד צריכה חסרון, או אם אפילו לא נטל ממש, אלא כיוון ליטול אח"כ (כבבלי שם מ"ד א'). ועל כך אומר הירושלמי: והתני ר' אושעיא נשברה, או החמיצה, נותן לו דמי כלה.⁵³והיא הברייתא שלפנינו, כמו שציין לנכון בשערי תורת א"י בשבועות. כלום החמיצה אלא מחמת טילטול (בשבועות: לא מחמת קילקול). ועיין ר"ח ב"מ מ"ד א'. וכנראה שהירושלמי סובר שלעניין חימוץ טילטול מספיק. ועיין בתוספות ב"ב צ"ו ב', ד"ה ושמואל, בפירוש ר"ת.
ואנו רואים שהירושלמי פירש ברייתא זו לעניין פקדון, שאם לא כן אין עניינה כלל לחסרון בשליחות יד,⁵⁴עיין בבלי ב"מ מ"א א' ובתוספות שם, ד"ה שנטלה. והוא כפירוש הרמב"ן, עיין מ"ש לעיל, ד"ה והתוספתא. ושמא נשנית מעין ברייתא זו גם לעניין פקדון. ולפנינו בתוספתא ב"מ פ"ג אין הוספות למשנתנו שם.