85-86. ר' יוחנן בן ברוקה אומ' תניי בית דין הוא שיהא זה שופך את יינו וכו'. בבבלי פ"א ב', קי"ד ב', בשם ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה, וסיימו שם: שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. וכ"ה להלן בסמוך שורה 92. ופירשו הראשונים (עיין תוספות פ"ב רע"א ובשטמ"ק שם) שהתקנה היתה לטובת בעל הדבש שיכול לדרוש מבעל היין שישפוך את יינו, אבל לא היה צורך לדאוג לבעל היין שלא יפסיד, שהרי היה בידו להתנות.
ובתוספות פ"א ב', ד"ה ונוטל, כתבו: ומצינו למימר דהך דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן פליג,45כלומר על משנתנו פ"י מ"ד ששנתה: אין לו אלא שכרו. כדאמר בסמוך ביחידאה לא קאמר, וכן משמע בתוספתא, דבתר (נ"ל שצ"ל: ובתר) הך דלא יקוץ קתני הך. והכוונה למשנתנו פ"י סמ"ב כפירושם של הרש"ל והרש"א. ולפנינו שתי ראייות: אחת מן התוספתא, שמפורש בה שר"י בן ברוקא חולק על חבית של דבש, והשנייה מן המשנה שהוא חולק על קציצת הענף, ושתי ההלכות דומות.
Loading...
10:26
1
Loading...