54-55. דרש ר' עקיבא כשבא מזופרין בגוזל את הגר ונשבע לו וכו'. והוא כסתם משנתנו פ"ט מי"א. ועיין ספרי נשא, פיס' ד', עמ' 7, ובס"ז שם, עמ' 232, ובמ"ר נשא פ"ח סי' ה' ומ"ש להלן.
וכנראה, שהיה שם בימי ילדותו, וחכמים פעמים החזירוהו מדעתו. ובירושלמי עבודה זרה פ"ב ה"ד, מ"א ע"ב: אמר ר' בא כשהלך ר' עקיבה לזיפורין אתון שאלון ליה וכו' וכשבאתי אצל חבירי אמרו וכו'. ובר"ח ע"ז שם ל"ג ב': וכשבאתי אצל חכמים וכו'. אבל באו"ז ע"ז סי' קס"ו כ"ד רע"ב (אלא שההתחלה שם משובשת, עיי"ש) ובתורת הבית להרשב"א בית ה' שער ו', קנ"ג ע"ב, כלפנינו.33ועיין בבלי ע"ז שם ל"ד א' ובמקבילה בתענית י"א ב' ובהערות מלטר שם, ועיין ע"ז ל"ט א' וב"ר פל"ג עמ' 310.
57-58. יצא זה שאין צריך כפרה. כלומר, אפילו נתן כבר את הכסף פטור מאשם, וכסתם משנתנו פ"ט מי"ב. אבל מתחילה, כשהיה בזיפרין סבר שפטור מאשם דווקא עד שלא נתן את הכסף, אבל משנתן את הכסף אפשר להקריב את האשם. עיין בספרי וס"ז הנ"ל ובהערות שם, ובהערות הרד"ל למ"ר הנ"ל. ועיין מ"ש מהרי"ן אפשטיין במבואות לספרות התנאים, עמ' 175 ואילך. ועיין מ"ש להלן בסמוך.