16-17. נשים בכלל הנזק. אע"פ שלא דבר הכת' אלא באיש, סופינו לרבות וכו'. ובירושלמי פ"א ה"ג, ב' ע"ג: לפי שלא תפס הכתוב אלא את האיש צריך לרבות את הנשים. תני ר' ישמעאל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ובבבלי ט"ו א' (קידושין ל"ה א'): דבי ר' אליעזר בן יעקב (עיין דק"ס, עמ' 25, הערה צ') תנא ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה (ועיין לעיל שם מ"ש בשם תנא דבי ר' ישמעאל). ועיין בתוספות שם, ד"ה אשר, ובגיטין פ"ח ב', סד"ה ולא.
ומלשון התוספתא "סופינו לרבות" משמע שהמאמר לקוח ממדרש ההלכה, כמו ששער ר"י לוי בפירושו לירושלמי כאן, עמ' י"ז, הערה 2. ועיין בתוספתא כפשוטה ח"ב (בכורים), עמ' 842, ד"ה חייבין.
17. הניזק והמזיק בתשלומין, לשלם חצי נזק. לפי פשוטו מפרשת התוספתא את הפיסקא של משנתנו שכוונתה ששניהם משתתפין בתשלומין, והיינו בכל מקום שהמזיק משלם חצי נזק. ועיין בבלי ט"ו א', אבל בירושלמי לא נזכר שחצי נזק של תם הוא קנס, ולא נשאו ונתנו כלום במשנת כתובות ספ"ג. ובירושלמי פ"א סה"ג, ב' ע"ג: והניזק והמזיק בתשלומין. משלמין חצי נזק. מיכן שמחצין את הנזק, מיכן שזה מפסיד חצי נזק וזה מפסיד חצי נזק. וברי"ף פ"א סי' כ"ו מעתיק: ירושלמי. מלמד שזה משלם חצי נזק וזה מפסיד חצי נזק. ועיין בפי' ר' יהונתן, עמ' 30, ד"ה וזה מפסיד. ועיין בבלי ט"ו א' הנ"ל וירושלמי להלן פ"ג סהי"א, ג' ע"ד, ולהלן בתוספתא פ"ג סה"ג, ומ"ש ר"י לוי בפירושו, עמ' י"ז, הערה ד'.