יוצא דופן אין יושבין עליו כולי אלא לטומאת ערב. קשיא לי אע"ג דמקור מקומו טמא נהי דאותן טיפי מרגליות ש נגעו במקור טמאין לא הוה אלא ולד ראשון והיכי מצו לטמויי לאשה טומאת ערב. ואין לומר דמקור מקומו טמא להיות כל משקה היוצא ממנו אב הטומאה דמהיכא תיתי לן הא ותו דא"כ מה בין שאר משקין לדם הנדה:
כל הנשים מיטמאות בבית חיצון. כגון שהוציא ולד ראשו חוץ לפרוזדור אושיעא כולי קשיא לי דהא מהכא שמעינן דפרוזדור לא חשיב מקומו בלוע דהא אלו הושיטה החיה במעי האשה ונגעה בעובר טהורה משום דהיא טומאה משום דהיא טומאה בלועה ולא מטמינן לה אלא משום גזירה שמא הוציא ראשו חוץ לפרוזדור דתו לא מיקריא טומא' בלועה א"ה גבי דם נמי אמאי אוקי ר' זירא לשמעתיה כשיצא לחוץ משום קושי' דאקשי ליה ר' ירמי' טומאה בלועה היא הא קא חזינן ממילתיה דרב אושיעא דאינה בלועה ונהי דבמגע לא מיטמיא משום דהוא מגע בית הסתרים במשא מיהת תיטמא דהא דם הנדה מטמא במשא ותו לקמן דאיבעיא לן אותו מקום של אשה בלועה הוה או בית הסתרים הוה ופליגי בה אביי ורבא אמאי לא פשטינן לה מדרב אושעיא דפרוזדור לא הוה מקומו בלוע אבל מן הפרוזדור ולפנים הוה מקומו בלוע דהא חיה לא מיטמא אם היה בחדר אך אם היה בפרוזדור ואין לומר דוקא גבי עובר חשבינן לפרוזדו' כבחוץ אבל לגבי דם לא דמאי שנא דם מעובר כי היכי דעובר מקום רבותי' לא הוה אלא בתוך החדר ולא בפרוזדור הם ה"נ הדם מקום רבותיה לא הוה אלא בחדר ולא בפרוזדור ותו הא לקמן פשיט. עיין לקמן במהדורא בתרא: