אר"י טעמא דר"א ואיש כי יקדיש את ביתו קודש כו' מה אנן קיימין אם במקדיש בית דירה כבר כתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו אלא כי אנן קיימין במקדיש נכסיו קודש לה' מכאן שסתם הקדש לבד"ה ע"כ. ע"פ סוגיא זו שפיר יש להבין ענין הפלוגתא דר"י ורשב"ל אם מעות קונות או משיכה קונה דרש"י ז"ל פירש במס' ב"מ דף מ"ז ע"ב טעמא דר"י כר"ת מעות קונות משום דיליף לה מפדיית הקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו אלמא דנקנה בכסף והתוס' ז"ל במס' בכורות דף י"ג ע"ב מקשין ע"ז א"כ קשה מ"ט דרשב"ל ולפי הנ"ל אתי שפיר דלכאורה קשה הא כל עיקר הפלוגתא דבין ר"י ורשב"ל אם מעות קונות או משיכה קונה הוא דווקא במטלטלין אבל בקרקע ליכא שום פלוגתא דפשיטא דמעות קונות דמשנה מפורשת היא במס' קידושין דף כ"ו ע"א נכסים שיש להם אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה וא"כ כיון דעיקר פלוגתתן הוא במטלטלין א"כ קשה האיך ילפינן מונתן הכסף וקם לו דהוא כתיב גבי קרקע דלגבי פדיון בהמה טמאה וכן גבי מע"ש לא כתיב וקם לו רק גבי בית וא"כ קרקע היא וגבי קרקע פשיטא לן דנקנית בכסף והאיך ילפת מטלטלין מינה ול"ל דר"י ס"ל דתלוש ולבסוף חברו הוי מטלטלין ז"א דהא ר"י גופיה יליף במס' ב"ק דף ס"ט ע"א גבי גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהן אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומסקינן שם משום דקמסייע לי' קרא ואיש כי יקדיש את ביתו מה ביתו ברשותו כי' דקרקע אינה נגזלת א"כ ס"ל דבית הוי קרקע ועיי' בירושלמי במס' שבת ר"פ אמר ר"ע דס"ל לר"י שם מפורש דתלוש ולבסוף חברו הוי קרקע עי"ש אך לפי האי סוגיא שפיר ניחא דר"י לטעמי' דס"ל דהא דכתיב ואיש כי יקדיש את ביתו לאו בית דירה ממש אלא מטלטלין ואפילו במקדיש עדרו ומוכח מכאן דהוי סתם קדשים לבד"ה אפילו שור הראוי למזבח כמו דמסיק דל"ל בית דירה ממש כבר כתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו אלא ע"כ מיירי במקדיש נכסיו. וא"כ שפיר ילפינן דמטלטלין נקנין בכסף דהא מיירי אפילו במקדיש עדרו והא דאפקי' רחמנא בלשון ביתו הוא למילף לן מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו ולפ"ז יש לתרץ על רשב"ל דפליג על ר"י ולא יליף מפדיית הקדש משום דס"ל דפירוש ביתו הוא ביתו ממש ועי' בחיבורי מגדל דוד במערכה למס' נדרים עי"ש ודו"ק:
סליק פירקא בס"ד