The Book of Maccabees I (Kahana Translation) 6

והמלך אנטיוכוס עבר בארצות העליונות וישמע כי יש עילם בפרס עיר מפוארת בעושר בכסף ובזהב:

והמקדש אשר בתוכה עשיר מאוד ושם מסכי זהב ושריונות ונשק אשר השאיר שם אלכסנדר בן פיליפוס המלך המקדוני אשר מלך בראשונה על היוונים:

ויבוא ויבקש ללכוד את העיר ולבוז אותה ולא יכול כי נודע הדבר לאנשי העיר:

ויתקוממו לו למלחמה ויברח וילך משם בעצב גדול לשוב בבל:

ויבוא איש מבשר לו לפרס כי נהפכו לברוח המחנות אשר הלכו לארץ יהודה:

ויסוג לוסיאס בחיל כבד בראשונה וינס מפניהם ויתחזקו בנשק ובחיל ובשלל רב אשר לקחו מאת המחנות אשר הכו:

ויהרסו את השיקוץ אשר בנו על המזבח אשר בירושלים ואת המקדש הקיפו כבראשונה בחומות גבוהות ואת בית צור עירו:

ויהי כשמוע המלך את הדברים האלה ויבהל ויתחלחל מאוד ויפול למשכב וינגף לחלי מן העצבון כי לא היה לו כאשר קיווה:

ויהי שם ימים רבים כי התחדשה עליו תוגה גדולה ויחשוב כי ימות:

ויקרא לכל אוהביו ויאמר להם נדדה שנה מעיני ולבי נפל עליי מיגון:

ואומר בלבי עד מצוקה כזאת באתי וסערה גדולה אשר אנוכי בה עתה הלא בעל חסד ואהוב הייתי בתוֹקפי:

ועתה אזכור הרעות אשר עשיתי בירושלים וקח את כל כלי הכסף והזהב אשר בה ואשלח להכחיד את יושבי יהודה חינם:

ואדע כי בגלל זה מצאוני כל הרעות האלה והנה גווע אנוכי ביגון רב בארץ נכריה:

ויקרא לפילפוס אחד אוהביו וישימהו על כל ממלכתו:

ויתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו ולחנכו למלוך:

וימת שם אנטיוכוס המלך בשנת תשע וארבעים ומאה:

וייתן לו את כתרו ואת אדרתו ואת טבעתו להדריך את אנטיוכוס בנו תחתיו אשר חינך מילדותו ויקרא את שמו אֶבְפּטוֹר:

והאנשים מן המצודה היו סוגרים את ישראל סביב המקדש ומבקשים רעות על כל ומשען לגוים:

ויחשוב יהודה להכחידם ויקרא לכל העם לצור עליהם:

ויאספו יחד ויצורו עליהם בשנת חמישים ומאה ויעשו עליהם דייק ומכונות:

ויצאו מהם מן המצור ויתחברו אליהם אחדים מן הרשעים מישראל:

וילכו אל המלך ויאמרו עד מתי לא תעשה משפט ונקמת את אחינו:

אנחנו חפצנו לעבוד לאביך וללכת אחרי דבריו ולשמוע למצוותיו:

ויצורו עליה בני עמנו בגלל זה ויתנכרו לנו וגם אשר מצאו ממנו המיתו ורכושנו בזזו:

ולא נגדנו בלבד שלחו יד כי גם בכל גבולך:

והנה הם חונים היום על המצודה בירושלים ללכדה ואת המקדש ואת בית צור בצרו:

ואם לא תקדמם במהרה גדולות מאלה יעשו ולא תוכל לעצור בעדם:

ויקצוף המלך כשמעו ויאסוף את כל אוהביו שרי חילו ואת אשר על הרכב:

וממלכות אחדות מאיי הים באו אליו צבאות שכירים:

ויהי מספר צבאותיו מאת אלף רגלי ועשרים אלף פרשים ופילים שלושים ושנים יודעי מלחמה:

וילכו דרך אדום ויחנו על בית צור וילחמו ימים רבים ויעשו מכונות ויצאו וישרפון באש וילחמו בגבורה:

וייסע יהודה מן המצודה ויחן אל בית זכריה מול מחנה המלך:

וישכם המלך בבוקר ויַסַע את המחנה בעברתו בדרך בית זכריה ויערכו הצבאות למלחמה ויתקעו בחצוצרות:

ואת הפילים הראו דם ענב ותות להעמיד אותם למלחמה:

ויחלקו את החיות לגדודים ויעמידו לכל פיל אלף איש משוריינים בקשקשים וקובעי נחושת על ראשיהם וחמש מאות פרשים בחור הוכנו לכל חיה:

אלה היו לפני כן במקום שהייתה החיה ולכל אשר תלך היו הולכים יחדיו לא נפרדו ממנה:

ומגדלי עץ עליהם חזקים ומכוסים על כל חיה חגורים עליהם במכונות ועל כל אחד אנשי חיל ארבעה נלחמים מעליהם בן הודו לו:

ושאר הפרשים העמידו מזה ומזה משני עברי המחנה מפחידים ומכסים בגדודים:

וכזרוח השמש על מגיני הזהב והנחושת הזריחו ההרים מהם ולהטו כלפידי אש:

ויפשטו קצת ממחנה המלך על ההרים הגבוהים וקצתם בשפל וילכו לבטח ובמשטר:

ויזועו כל השומעים קול המונם וצעדי ההמון וצלצול הנשק כי היה המחנה גדול מאוד וכבד:

ויקרב יהודה ומחנהו למלחמה ויפלו ממחנה המלך שש מאות איש:

וירא אלעזר חורן אחת החיות משוריינת בשריונות המלך והיא הייתה גבוהה מכל החיות ונראה כי עליה המלך:

ויתן את נפשו להושיע את עמו ולעשות לו שם עולם:

וירץ אליו בגבורה אל תוך הגדוד ויהרוג על ימין ועל שמאל ויפרדו ממנו הנה והנה:

ויבוא אל תחת הפיל ויתקע לו וימיתהו ויפול ארצה עליו וימת שם:

ויראו את גבורת המלכות ועברת הצבאות ויטו מעליה:

ואנשים ממחנה מהלך עלו לקראתם לירושלים ויחן המלך אל יהודה ואל הר ציון:

ויעש שלום עם אנשי בית צור ויצאו את העיר כי לא היה להם שם אוכל להיסגר בה כי שבת הייתה לארץ:

וילכוד המלך את בית צור וישם שם מצב לשמור עליה:

וייחן על המקדש ימים רבים ויעמד שם דייק ומכונות וקלעי אש וקלעי אבנים ועקרבים לירות חצים וקלעים:

ויעשו גם הם מכונות נגד מכונותיהם וילחמו ימים רבים:

ואוכל לא היה באוצרות בהיות השנה השביעים ונמלטים ליהודה מן הגויים אכלו את שארית האוצר:

וישארו במקדש מתי מספר כי חזק עליהם הרעב ויפרדו איש למקומו:

וישמע לוסיאס כי פיליפוס אשר העמיד המלך אנטיוכוס בעודנו חי לחנך את אנטיוכוס בנו למלך:

שב מפרס ומדי והחיל אשר הלך עם המלך אתו וכי הוא מבקש לקחת בידו את דברי המלכות:

וימהר ויאות לשוב ויאמר למלך ולשרי החיל ולאנשים אנחנו הולכים ודלים מיום ליום ואוכל לנו מעט והמקום אשר אנחנו חונים בו חזק הוא ועלינו דברי המלכות:

ועתה ניתן ימים לאנשים האלה ונעשה להם שלום ולכל עמם:

וקיימנו להם ללכת בדתיהם כבראשונה כי רק בגלל דתיהם אשר הפרנו קצפו ויעשו כל אלה:

ויישר הדבר לפני המלך והשרים וישלחו אליהם להשלים ויקבלו:

וישבע להם המלך והשרים אחרי כן יצאו מן המצודה:

ויבוא המלך להר ציון וירא את מצודת המקום ויפר את השבועה אשר נשבע ויצו ויהרוס את החומה מסביב:

וייסע בחפזון וישב לאנטיוכיה וימצא את פיליפוס מושל העיר וילחם בו וייקח את העיר בכוח: