הכל ברא הקב"ה בעולמו חוץ מן מדת השקר ומדת העולה שלא ברא ושלא עשה אותם הקב"ה שנאמר (דברים ל״ב:ד׳) הצור תמים פעלו וגו' ואומר (צפניה ג׳:ה׳) ה' צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת ואומר (איוב ל״ד:י״א) חלילה לאל מרשע וגו' ואומר (שם) כי פועל אדם ישלם לו וגו'. מעיד אני עלי שמים וארץ שלא נתקבצו בני אדם למיתה ואין כל בריה יורד לידי צער אלא מתוך אכילה ושתיה ושמחה שאדם אוכל ושותה ומשמח הוא עם אשתו ובניו ועם בני ביתו עד שהוא נפטר לבית עולמו. ואין פירות ותבואה באין לידי הרקבה אלא מתוך דרכיהם של בני אדם ואין בנ"א באין לידי בושה אלא מתוך דרכיהן. ואין עיניהם של בני אדם כהות בחצי ימיהם אלא מתוך דרכיהן ואין בני אדם מטמאין בנגעים אלא מתוך דרכיהם ואין הנשים מיטמאות בזיבה אלא מתוך דרכיהן שנאמר (ישעיהו מ״ב:ה׳) כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם וגו'. צא ולמד מדרך ארץ כלום אדם בונה בית אלא על מנת להכניס בו פירות טובים להכניס בו כלים נאים ולהצית בו את האור ולהדליק בו נרות אף כך בני אדם מתוך דרכיהם המה נידונים ודנין אותן מתוך שהם עברו על דברי תורה ועל דרך ארץ בשביל להצילם מיום הבא שנאמר (הושע ז׳:י״ג) אוי להם כי נדדו ממני: (בילקוט גרס ולא עוד אלא) בשלשה דברים יסתכל אדם בכל יום בשעה שנכנס לבית הכסא אומרים לו ראה דרכך כדרכי בהמה ובשעה שמקיזין לו דם אומרים ראה שבשר ודם אתה ובשעה שהוא עומד על המת אומרים לו ראה להיכן אתה הולך ועדיין אינך חוזר בך אלא אתה יושב ומרבה לדבר דברים יתרים שנאמר (משלי י״ט:ג׳) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו ובשקר הוא מדבר והוא עובר על מה שכתוב בתורה (שמות כ״ג:ז׳) מדבר שקר תרחק וגו' ואומר (זכריה ח׳:י״ז) ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם וכיצד יעשה אלא אם עושה אדם את עצמו צדיק ולדבר אמת מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך צדיקים ומדבר אמת ואם עושה אדם את עצמו רשע ולכחש ולדבר שקר מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך רשעים ומכחש ומשקר ואם עושה אדם את עצמו לנהוג במדה בינונית מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך מדה בינונית ואם עושה אדם את עצמו חסיד לסבול את הכל מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך חסידים וסובל את הכל שנא' (ירמיהו י״ז:י׳) אני ה' חוקר לב בוחן כליות וגו' וע"י דוד נאמר (תהילים י״ח:כ״ו-כ״ח) עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל. מאי כי אתה עם עני תושיע אלו ישראל שעניות יפה להם ועינים רמות תשפיל אלו עכו"ם מכחישי התורה ואומר (איכה ג׳:ל״ח) מפי עליון לא תצא הרעות והטוב וכי אפשר לומר כן והלא מדות טובות יוצאות מלפניו אלא אמור כך הטובה אינה יוצאה לעושי רעה והרעה אינה יוצאה לעושי טובה אלא טובה כלפי טובה ורעה כלפי רעה. ומנין לך תדע לך שכן הוא כי ארבע מדות הן בדרך ארץ יש שנושאין אשה לשם זנות ויש שנושאין אשה לשם גדולה ויש שנושאין אשה לשם ממון ויש שנושאין אשה לשם שמים והנושא אשה לשם זנות סופו לצאת ממנו בן סורר ומורה והנושא אשה לשם שמים סופו הויין לו בנים שהם מושיעין את ישראל בעת צרה והן מרבין תורה ומצות בישראל והנושא אשה לשם ממון סופו שמצריכין אותו לאחרים הנושא אשה לשם גדולה סוף שמעמיד עליו מאותה המשפחה שממעט זרעו אחריו ומנין להנושא אשה לשם זנות שמוציאין ממנו בן סורר ומורה שנאמר (דברים כ״א:י״א) וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה סוף שמרננים בו הבריות ומתוך שמרננים בו הבריות הוא הולך ונושא אשה אחרת שכן נאמר אח"כ כי תהיין לאיש שתי נשים ונאמר אח"כ כי יהיה לאיש בן סורר ומורה. ומנין להנושא אשה לשם ממון סופו שמצריכין אותו לאחרים שכן מצינו בבני עלי הכהן שנשאו נשים שלא כראוי להן לסוף הוצרכו לאחרים שנאמר (שמואל א ב׳:ל״ו) ויבא איש האלקים אל עלי וגו' והיה כל הנותר בביתך יבא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהונות לאכול פת לחם. ומנין להנושא אשה לשם גדולה סוף שמעמיד עליו מאותה משפחה וממעטין את זרעו אחריו שלא ירש זה העולם שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שהלך ונתחתן עם מלך ישראל משום שראה שהיה לו שבעים בנים שנאמר (מלכים א כ״ב:מ״ה) וישלם יהושפט עם מלך ישראל ומנין שעמד מאותה המשפחה והיה ממעט זרעו אחריו שנאמר (מלכים ב י״א:א׳) ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אותו וגו' ולא הומת ויהיה אתה בית ה' מתחבא שש שנים וגו' ואלמלא הברית שכרת הקב"ה עם דוד אזי נהרג יואש גם כן ונתבטלה מלכות בית דוד לגמרי. ומה עוד וש ברוך הוא מביא אשה לשם זנות והנושא אשה לשם ממון והנושא אשה לשם גדולה צא ושאול וראה מה שנאמר באותו ענין. משל לשני בני אדם שהם משבט אחד ומשכונה אחת וממשפחה אחת אחד עני ואחד עשיר והיה ראוי ויפה לו לאותו עשיר שישא הוא או יתן לבנו את בת העני שהוא משבטו וממשפחתו ושכנו ולקרב אותו ולהלוות לו אבל אם הוא לא עשה כן אלא הלך ונדבק במי שאינו ראוי לו עליו נאמר (מלאכי ב׳:י׳) הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבותינו בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. לפיכך לא נשתייר מהם כלום לפי שהניחו את זרע ישראל שבחר הקב"ה בהם מתוך שבעים לשונות והלכו ונדבקו בעכו"ם שאינם ראויים להם לכך נאמר אחריו (שם) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות שלא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ולא שואל הלכות כענין בבהמ"ד ולא משיב הלכה בתלמידים ולא כהן שמגיש מנחה לה'. ומנין שהנושא אשה לשם שמים שהויין לו בנים שהם מושיעין את ישראל בעת צרה ומרבין תורה ומצות בישראל צא ולמד מעמרם שנשא אשה לש"ש ויצאו ממנו משה ואהרן שהיו מושיעין את ישראל והיו מרבים תורה ומצות בישראל צא ולמד מן בועז בן שלמון שנשא אשה לשם שמים ויצא ממנו דוד ושלמה בנו שהיו מושיעין את ישראל והיו מרבין תורה ומצות בישראל ועליהם ועל כיוצא בהם ועל הדומין להם ועל העושה כמעשיהן הכתוב אומר (ישעיהו ס״ו:כ״ב) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאם ה' כן יעמד זרעכם ושמכם