1
לְבָנָיו. של הגזלן.
2
לְבַעַל חוֹבוֹ אוֹ בְּהַלְוָאָתוֹ. כפירעון למי שחייב לו (כגון כתובת אישה), או למי שהלווה לו (פה“מ בבא קמא ט,י).
3
הוֹאִיל וְיָצָאת הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ מִתַּחַת יָדוֹ נִפְטַר וכו‘. שאין מניעה שתגיע לו הנאה מן הגזלה, אלא שהגזלה עצמה לא תהיה תחת ידו.
4
וְהוּא שֶׁיּוֹדִיעֵם וְיֹאמַר זֶה גֶּזֶל אַבָּא. שאם לא אומר כן נראה כאילו נותן להם משלו ואינו נחשב שהוציא גזלה מתחת ידו (ראה פה“מ שם).