1
כֵּלָיו. בגדיו.
2
עַד שֶׁיָּבֹא הַלָּה. בעל הבגדים שנמצאים כעת אצלו.
3
בְּבֵית הָאֻמָּן. שמתקן בגדים.
4
אִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁל אֻמָּן נָתְנוּ לוֹ. שאינם בקיאים בבגדים שאצל האומן, ולא ניתן להסתמך על כך שעשו זאת מתוך ידיעה.
5
אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֻמָּן וְאָמַר לוֹ טֹל כֵּלֶיךָ. וכנראה סבר בטעות שאלו בגדיו.
6
הֲרֵי זֶה יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וכו‘. ניתן להסתמך על האפשרויות שלפיהן הכלי ניתן לו בהיתר.
7
אוֹ בַּעַל הַכְּלִי צִוָּה אֶת הָאֻמָּן לְמָכְרוֹ. והנתינה הייתה מותרת (ראה רמ“ה בבא בתרא מו,א).