1
הָיָה הַלֹּוֶה אֶחָד וְהַמַּלְוִין שְׁלֹשָׁה. אם בכל השטרות שם הלווה זהה אך שם המלווה שונה.
2
אִם מְקֻיָּמִין הֵן יַחֲזִיר לַלֹּוֶה. מכיוון שלאחר הקיום כל מלווה לוקח את שטרו לא מסתבר שנפלו יחד מהמלווים, אלא יותר מסתבר שהלווה פרע אותם ולאחר שהחזירו לו את השטרות נפלו ממנו.
3
שֶׁמָּא הַמַּלְוִין נָתְנוּ שִׁטְרֵיהֶן לַסּוֹפֵר לְקַיְּמָן. בבית דין.
4
וְנָפְלוּ מִיַּד הַדַּיָּן. ובמקרה זה השטרות לא נפרעו.
5
יַחֲזִיר לַמַּלְוֶה. ואינו צריך לתת סימן (שו“ע). שברור שנפלו ממנו מאחר ששמות הלווים וכתב יד הסופר שונה.
6
שֶׁמָּא שְׁלָשְׁתָּן הוֹלִיכוּ שִׁטְרֵיהֶן לַסּוֹפֵר לִכְתֹּב. שייתכן שלפני שלוו הביאו הלווים לסופר ניירות לכתוב עליהם שטר, והוא כתבם ואחר כך נפלו ממנו.