1
יָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. ואינו נוטל את דמי חמורו, משום שתשלום דמי חמורו מותנה בכך שיציל את חמורו של חברו (בבלי בבא קמא קטז,ב).
2
אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁיִּבָּטֵל מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ. משערים כמה רגיל לקבל עבור מלאכתו וכמה היה מוכן להפחית משכר זה כדי לנוח ולהיבטל ממלאכתו, וסכום זה תלוי במידת המאמץ והיגיעה שיש במלאכתו הרגילה (פה“מ בכורות ד,ו).
3
שֶׁלּוֹ קוֹדֵם. שהפסד שכר דינו כאבדה, ואבדתו קודמת לכל אדם.