1
הַיּוֹרֵד לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בִּרְשׁוּת וכו‘. שנתן לו רשות לעבד את השדה, אך היורד נטע בשדה שאינו מיועד לנטיעה.
2
וּבַעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וכו‘. המפרשים התקשו באלו נכסים מדובר כאן, שכן נכסי האישה הנזכרים בדרך כלל הם נכסים שבהם מעמדו של הבעל אינו כיורד ברשות (ראה הלכות אישות כג,ח-ט). לפיכך כתבו שמדובר כאן במצבים ייחודיים של קטנה שמיאנה (מ“מ על פי הלכות אישות שם ה“י), או על נכסים שניתנו לאישה על מנת שלבעלה לא יהיה זכות בהם (ב“ח; וראה יד“פ שביאר באופן אחר).
3
וְהַשֻּׁתָּף בְּשָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ כְּיוֹרֵד בִּרְשׁוּת הֵן. שיש לו רשות לעבד את הנכס המשותף.