1
כֵּיוָן שֶׁחִשֵּׁב בְּלִבּוֹ הֵיאַךְ יִקְנֶה מִמֶּנּוּ דָּבָר זֶה וְנִפְתָּה לִבּוֹ בַּדָּבָר עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מדובר כאן שחשב כיצד להשיג את תאוותו, אך עצם התאווה בלבד אינה בכלל הלאו (ראה שמונה פרקים לרמב“ם פרק ו).
2
וְאֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַּלֵּב בִּלְבַד. תאווה כשלעצמה היא פעולה נפשית ולא מעשית.