1
שֶׁאֵין אָדָם עוֹשֶׂה עָרְמָה עַל הַהֶקְדֵּשׁ... וְחוֹטֵא לַאֲחֵרִים. אין אדם חוטא בשביל שירוויחו אחרים, כגון בניו או יורשיו.
2
וַהֲרֵי זֶה נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ מִפְּנֵי הַצַּוָּאָה. בשני המקרים הללו הוא נוטל ישירות מההקדש על סמך אמירתו של הלווה, משום שכשאומר 'מנה לפלוני בידי' בשעת הקדש, כוונתו שההקדש לא יחול על מנה זה (מרכה"מ).