1
הַמַּקְדִּישׁ יְדֵי עַבְדּוֹ. וכוונתו למעשה ידי העבד.
2
לֹוֶה וְאוֹכֵל וְעוֹשֶׂה וּפוֹרֵעַ. לווה ממון מאחרים לצורך אכילתו, ואחר כך עושה מלאכה עבור פחות משווה פרוטה כדי שלא יחול ההקדש, ופורע את ההלוואה מעט מעט.
3
פָּחוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. מכיוון שהזכות הממונית של האדון במעשי ידי עבדו אינה אלא בשווה פרוטה, אינו יכול להקדיש אלא משווה פרוטה ומעלה (מאירי גיטין יב,ב).