1
אֶלָּא תִּקָּבֵר. משום שאסורה בהנאה (הלכות פסולי המוקדשין יט,א).
2
הִקְדִּישׁ שְׁחוּטָה אוֹ נְבֵלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. או למזבח (כס"מ).
3
בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם. לאחר שהוקדשו (כדלעיל הי"א). אבל המקדיש בהמה בעלת מום קבוע, אינה צריכה העמדה והערכה, ואף אם מתה קודם שתיפדה, נפדית אחר שתמות (ראה הלכות איסורי מזבח א,י-יא).
4
אוֹ תְּמִימָה הָרְאוּיָה לִקְרַב כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. לעיל הל' ה-ז, שכשהקדישה לבדק הבית פודים אותה בדמיה כשהיא תמימה ונמכרת להקריבה למה שהיא ראויה.
5
הַעֲמָדָה בַּדִּין. לצורך הערכה ממונית.
6
אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ אַחַר שֶׁמֵּתָה. משום שאינה ראויה להעמדה בדין.