1
אִם נָדַר עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל. וכוונתו שיחליטו הם מה לעשות במעות אלו.
2
יוֹצִיאוּהוּ בֵּית דִּין בְּמַה שֶּׁיֵּרָאֶה לָהֶם. כגון צדקה או צורך הרבים או שאר דברי חול (מער"ק).
3
וְאִם אָמַר לַשָּׁמַיִם נָדַרְתִּי יִגָּנְזוּ. וכן אם לא אמר כלום, שחוששים שמא בלבו לשמים (הלכות מתנות עניים ח,ח).