כימי צאתך מאמ"צ: מיכה ז, טו.
וכמ"ש בר"מ: זח"ג קנג, א.
בשמים ממעל: דברים ד, לט.
בת נדיב בתו של אברהם אבינו: שה"ש ז, ב. חגיגה ג, א.
אם תעירו ואם תעוררו: שה"ש ב, ז. ג, ה.
אנשי יריחו היו כורכין את שמע: פסחים נה, ב.
צעק לבם: איכה ב, יח.
ויצא יעקב מבאר שבע: בראשית כח, י.
גרון וחרון הכל אחד: חרן עם הכולל בגימט' גרון — לקו"ת להאריז"ל ר"פ ויצא. ופ' וישב. ראה לקמן נח, ג.
אנכי ארד עמך: בראשית מו, ד.
אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל א, א.
גלו לאדום שכינה עמהם: ספרי מסעי לה, לד. ראה מגילה כט, א. לעיל ה, א. יא, א. לח, א.
ויאמן העם: שמות ד, לא.
אינו דומה שמיעה לראיה: ראה מכילתא יתרו יט, ט.
ע"י הקול בחי' גרון הנ"ל: השייכות קול לגרון ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשסז. וראה גם בסה"מ תר"ל ע' מ.
זרח בחשך אור לישרים: תהלים קיב, ד.
וכבוד ה' עליך זרח: ישעי' ס, א.
כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם: ישעי' כט, כב. כ"ה בתניא ספל"ב וספמ"ה. ובכ"מ בדא"ח. וראה בהערות ותיקונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע לתניא שם.
מדת יעקב בחי' רחמנות: זח"א פז, ב. ועוד.
וימררו את חייהם: שמות א, יד.
עבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.
רוממות אל בגרונם . . וחרב פיפיות בידם: תהלים קמט, ו.
ששים המה מלכות: שה"ש ו, ח.
והארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
בנים אתם לה' אלקיכם: דברים יד, א.
וברא כרעא דאבוה: נסמן לעיל א, ב.
וצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.
מי כעמך ישראל: דה"א יז, כא.
לתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א.
מי לי בשמים . . צור לבבי וחלקי וגו': תהלים עג, כה. כו.
אני לדודי ועלי תשוקתו: שה"ש ז, יא.
ישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.
וישמח ה' במעשיו: תהלים קד, לא.
שחורה אני ונאוה: שה"ש א, ה.
קומי לך רעייתי יפתי: שה"ש ב, י.
ישראל עלו במחשבה: ב"ר בתחלתו.
מובא בע"ח בכמה מקומות ומהם שער הכללים פ"א ופ"ב. בלקו"ת חוקת סג, ג מציין לע"ח שער מ"א פ"ג.
יאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.
כמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.
סלה שהוא לשון נצח: עירובין נד, א.
וכן בענין ובכל עבודה בשדה: קטע מכאן בסה"מ תרכ"ז בד"ה מי שם פה ע' פט. ע"ש.
שאמר אילפא . . פשיטנא ליה ממתניתין: תענית כא, א.
על ג' דברים העולם עומד: אבות א, ב.
בפרך . . מלאכת נשים לאנשים . . פה רך: סוטה יא, ב.
ע"פ על כן יאמרו המושלים: לקו'ת חקת סה, ד ואילך.
ויאמר . . מי שם פה: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ה ע' קעח [כנראה דשם הוא כמו קודם שתיקן כ"ק הצ"צ לדפוס]. וראה במאמרי אדה"ז הקצרים ע' ל ד"ה שלח נא.
בלקו"ת שלח לז, ד מציין לד"ה זה ההפרש בין נקודים לברודים.
בלקו"ת חוקת נז, א [אוה"ת חוקת (הוצאה חדשה) ע' תשנטײַ%]. מטות פג, ב — מציין לכאן. בסה"מ תרמ"ח ע' רי קטע מהמאמר עם הוספות.
בסה"מ תרמ"ג ע' קמז כ' שד"ה לא איש דברים אנכי בס' תקס"ג שהוא המאמר מי שם פה שבתו"א ע"ש.
ראה לעיל ציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
לכללות המאמר ראה תורת שמואל תרכ"ז (הוצאה חדשה) ע' פד המאמר עם הוספות. תרכ"ח ע' קסא. סה"מ תרל"ג ע' קיד. ד"ה אלה שמות תש"כ. ד"ה מי שם פה תשכ"ב. תשכ"ו. תשל"ג.
ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם: שמות ד, יא.
לא איש דברים אנכי: שמות ד, י.
בס' התמונה: מיוחס לרבי נחוניא בן הקנה (קארעץ תקמ"ד). ראה ת"ז תי' לו ותי' מא, שערי גן עדן בתחלתו — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בד"ה ואתם הדבקים סה"מ תרפ"ד ע' רמח.
מובא גם בעטרת ראש סו, ב. דרך מצותיך פא, א. סה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' שיב ואילך. סה"מ תשכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' שלד. סה"מ תרנ"ח ע' ו. סה"מ תרס"ח ע' מז.
אבל האריז"ל פליג ע"ז: בשער מאמרי הרשב"י לאד"ר (מד, ב), בס' הלקוטים פ' כי תשא, שם פ' קדושים — ראה ג"כ שיעור קומה להרמ"ק סי' פג. לבנת הספיר (ירושלים תרעג). וראה ד"ה ואתם הדבקים תרפ"ד ע' רמח ואילך בארוכה.
עם היות דס"ל ג"כ כן . . דאין הכוונה לומר: בסה"מ תרס"ח בד"ה ויהי לי שור ע' מז וז"ל: אבל בזה מודה דהעולם הזה הוא שמיטה שני' והי' עולם קודם לזה העולם, אבל לא עולם גשמי כ"א הוא עולם התהו שע"ז אמרז"ל שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן כו', ונראה דגם לפ"ד האריז"ל השמיטה הא' דהיינו שמיטת התהו הי' מבחי' החסד ולכן מרע"ה שהי' משמיטה הראשונה, כתי' בי' מן המים משיתיהו שהי' מבחי' החסד, ע"ש. וראה גם משיחות ש"פ נח תשמ"ט (הערה 14).
בלקו"ת פ' קדושים: להאריז"ל.
ויתהלך חנוך: בראשית ה, כד.
שכבר התהלך את האלקים בשמטה הא': ”ויתהלך משמע ל' עבר (דהול"ל וילך) אלא פי' שהלך מכבר בשמיטה הא' כו'" — סה"מ תרנ"ח ע' ו. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ב ע' נח. סג.
במשה . . משמטה הראשונה: ראה ד"ה וידבר . . שאו את ראש תרס"ו ע' רלג. בלקו"ש ח"ו ע' 244 מפרש: ”דהיינו מעולם התהו, ושם [בתו"א כאן] רס"ה משמע קצת דהיינו מבחי' חכ' דתהו" עכ"ל.
מן המים משיתיהו: שמות ב, י. וראה זח"ב כא, ב.
משמטה ראשונה שהיא היתה מבחי' חסד: בסה"מ תרס"ח ע' מז מציין ע"ז: ומ"ש במ"א דתהו הוא בחי' גבורה ותיקון חסד, היינו לפי שהחסד דתהו הוא בחי' גבורה באמת (ובפרט כמו שנפל בשבירה כו') וגבורה דתיקון זהו בחי' חסד באמת שהרי זהו התיקון כו', ע"ש. ראה סה"מ תרנ"ח ע' ו.
ונחנו מה: שמות טז, ז.
והאיש משה ענו מאד: במדבר יב, ג.
קץ כל בשר: בראשית ו, יג.
והנה ההפרש בין תהו לתיקון: באוה"ת פ' שמות ע' עו מציין: נ"ב אות ב. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג כרך א ע' קיד עם הגהות. ובד"ה וידבר כו' ויצוום תרמ"ח ע' רט ואילך עם עוד הגהות.
באוה"ת בלק ע' תתקיב מציין לכאן.
בע"ח שהתהו לא הי' בחי' פרצופים: ראה שער הכללים פ"ב. ובסה"מ תקס"ה ח"א ע' קעט. מאמרי אדה"ז ענינים ע' קסב. ראה בארוכה בסה"מ אעת"ר ע' קלב ואילך. ראה לעיל כד, ד.
ר"ל נקודת החסד נקודת הגבורה: ראה המשך תער"ב חלק א פרק רלו ואילך.