שיצחק עתיד לגאול אותנו: שבת פט, ב.
אותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.
שאין אנו יכולים לראות האותות: מובא ביהל אור ע' רסז.
שמתלבש דרך הטבע: ראה לקו"ש חי"ז ע' 154.
ולכן ביטל . . את המעוררים: סוטה מז, סע"א. ראה לקו"ת שה"ש ו, ג שמציין לכאן.
נפלה לא תוסיף קום: עמוס, ה, ב. ראה לקמן צד, ב. לקו"ת פ' כי תצא מא, ב.
גלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.
ואני בתוך הגולה: יחזקאל א, א.
ואני תפלה: תהלים קט, ד.
ובמות אבי' ואמה: אסתר ב, ז.
א"ת לבת אלא לבית: מגילה יג, א.
כי כארץ תוציא צמחה: ישעי' סא, יא.
אמת מארץ תצמח: תהלים פה, יב.
וארגמן זה סדר טהרות: באוה"ת פ' תרומה ע' א'תקה ”והיינו כמארז"ל [שבת לא, א] ודעת זה סדר טהרות והדעת מחבר חו"ב עם המדות ולכן נק' ארגמן שכולל גוונים הרבה" ע"ש.
כי אברהם לא ידענו: הנחה אחרת במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצ. הלשון דומה לתו"א, אבל בסוגרים מובא הרבה הסברים שמבארים הענין, כמה מהם מועתקים לקמן.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
באוה"ת מג"א ע' קלא ד"ה ומרדכי יצא מצויין באחד מהכת"י שהוא ביאור על ד"ה זה. הגהות באוה"ת מג"א ע' ער.
בתו"א שהיה שייך להרה"ח ביחאווסקי מצויין על מאמר זה ”פורים תקנו".
בלקו"ת שה"ש ג, א מציין: ”גבי פורים בד"ה כי אברהם לא ידענו".
כי אברהם לא ידענו: ישעי' סג, טז.
ויעבור מרדכי: אסתר ד, יז.
ומרדכי יצא: אסתר ח, טו.
שבין מאציל לנבראים צריך להיות ממוצע: באוה"ת אסתר ע' ער מציין ע"ז ”ולכאורה צ"ל כיון שהנבראים לגבי הבורא ית' אין להם ערך ויחוס כלל איך שייך ממוצע ביניהם, וכמו שאין שייך שום ממוצע בין בלתי גבול למה שהוא בגבול כיון שלגבי בלתי גבול שוה אחת עם אלף אלפי אלפים כו', א"כ אין שום אמצעי ביניהם אלא או גבול או בלתי בע"ג כו'". ומתרץ שבהממוצע ישנו ב' הבחי' ע"ש בארוכה.
בענין מה שנתבאר כאן שהוא למעלה מסוכ"ע — בלקו"ת במדבר ט, א. ואתחנן יב, א. שמע"צ פו, ב. מציין לכאן. ע"ש.
ע"ס דאצי' שהם ממוצעים: בלקו"ת שלח מה, ב. קרח נג, ב. ואתחנן יב, א. ובאוה"ת בהעלותך ע' תכב. ובתורת שמואל תרכ"ח ע' קלח מציינים לכאן.
והתגלות מדותיו ית' בבחי' אצי' . . אלא לצורך נבראים: ראה באור התורה בראשית כרך ד תרפט, ב שכ' ע"ז: ואף שהנבראים אין ערוך לאצי' ואיך יהי' סדר האצי' רק בשביל בי"ע, הלא כה"ג מצינו השמים והמאורות נבראו בשביל עוה"ז השפל, ע"ש בארוכה. וראה באוה"ת פ' שמות ע' פט ”הרי שגם האצילות לא נאצל רק בשביל שיתגלה כבוד מלכותו ית'".
בסה"מ תרס"ה ע' רנב מציין לכאן.
דחכמה דאצי' היא ראשית הגילוי . . ומבואר במ"א למה דוקא בחכמה: באוה"ת כאן ע' רעא מציין לתניא פל"ה בהגה"ה. ולעיל בפ' תרומה פא, ב.
ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.
רחל עקרת הבית: רש"י ויצא לא, ד. ב"ר פע"ע ב.
ותתן טרף לביתה: משלי לא, טו.
ועתה צריך להבין . . מן הריאה ונעשה קול: ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתפב. ובאוה"ת ויקרא כרך א ע' פח.
שהוא הוי"ה בחי' סוכ"ע: במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצב נוסף: ”וכמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ". וראה במק"מ שמות יא, ב. באוה"ת כאן ע' קלג ואילך נתבאר הפסוק בארוכה.
מבואר בע"ח שבחי' נוקבא דז"א מתחיל מחזה דז"א: ע"ח של"ד פ"א.
מחזה דז"א: במאמרי אדה"ז נביאים שם: ”(וענין חזה דז"א כי החזה הוא נגד הזרועות שהם חסד וגבורה אהוי"ר)".
ואף בחוש המישוש: במאמרי אדה"ז נביאים שם: ”(ואף בבחי' המדות יש הפרש בין בחי' פנים כו' עד"מ כשהוא אוהב את חבירו יחזיר לו פני' ונותן לו וא"ל נותן לו דרך אחור כמאן דשדי בתר כתפי וכן בבחי' הדיבור כו' לכן הזיווג הוא פב"פ אבל אחר הזיווג זה הופך פניו לכאן כו')".
שו"ה שום — מדות אנושי: במאמרי אדה"ז נביאים שם נוסף: ח"ו.
ואינו אלא לשבר את האוזן: ראה מכילתא יתרו יט, ח. תנחומא יתרו יג. תניא ח"ב פ"י: לשכך את האוזן.
ומבשרי אחזה: איוב יט, כו.
כידוע המשל משרפת העצים: ראה אגה"ק סי' טו. המשל ליתא במאמרי אדה"ז נביאים.
והנה המדות עליונות . . לימין משה: באוה"ת ויקרא כרך א ע' רסג מציין ע"ז ”נשמע משם כשמדות דז"א מאירים יבואו הניסים בגלוי", עכ"ל.
ובחי' מדות . . מוליך לימין משה: באוה"ת כי תצא ע' תתקכה מציין: וכן מבואר בזהר פ' תולדות דף קמא, ב.
מוליך לימין משה: ישעי' סג, יב. ובפרש"י: ”הקב"ה היה מוליך לימין משה את זרוע גבורתו בכל עת שהיה צריך לעזרתו של הקב"ה". ראה באוה"ת כאן ע' רעג שמציין לכמה מקומות. וראה גם באוה"ת פנחס ע' א'קט.
כי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.
עתה שהוא בבחי' דורמיטא לוקחת הנוק' אותם המוחין: במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצג מוסיף: ”והנה בחי' דורמיטא הנ"ל הוא ענין הסתלקות המוחין כמו בבחי' שינה ע' בפע"ח".
ולהשתלשל בצמצומים רבים: במאמרי אדה"ז נביאים ע' קצג נוסף: ”כנ"ל (ומה שנרא' לכאורה כסתרי אהדדי שממ"ש בפע"ח משמע שהארה זו הוא בסוף ע' שנה דוקא, וממ"ש בפרע"ח משמע שבזמן הגלות מקבלת הנוק' לעולם שלא ע"י ז"א ע' בפרע"ח סוף פ"ג שתירץ ע"ז שאותה הארה מקבלת תמיד שלא ע"י ז"א אינו נכרת אלא לזמן ארוך לכן לא יצאה אלא לסוף ע' שנה ע"ש)".
וזהו שאמרו . . לא ידענו כו': במאמרי אדה"ז נביאים שם נוסף: ”וישראל לא יכירנו שזהו בחי' מדות בחי' ז"א לפי שאינה מקבלת עכשיו ע"י ז"א אלא כי אתה אבינו בחי' ח"ע אבא שמקבלת המוחין מנה"י דאו"א שלא ע"י ז"א כו'".
ואכל בי עשרה: סנהדרין לט, א.
זדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב.
הן הן גבורותיו: יומא סט, ב.
שו"ה תפיסת — סוכ"ע ח"ע: במאמרי אדה"ז נביאים שם נוסף: ”(ע"כ אף שהוא בגלות אעפי"כ תיכף כשיאמין באמונה אמיתי' איך דכולא קמי' כלא בודאי אור ה' סובבו ומקיפו מכל צד כו')".
ילבש בגדי נקם תלבושת: ישעי' נט, יז.
ואני תפלה: תהלים קט, ד.
ואני בתוך הגולה: יחזקאל א, א. ראה אוה"ת משפטים ע' א'רלד.
אבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. רנח, א. ת"ז תי' כא.
נפשי בשאלתי: אסתר ז, ג.
שהוא ענין נסירה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בספר המאמרים תש"ט ע' 217.
בלקו"ת תבוא מב, ב מציין לכאן.
כי נפלתי קמתי: מיכה ז, ח. ראה לקמן קיז, א. שמציין לכאן.
פי' בעת נפילה עצמה: ראה אוה"ת פ' בהעלותך ע' שעב.
כי אז הוא יותר התגלות: ראה בספה"מ תרנ"ז ע' סה וז"ל ”נמצא הגם דבזה"ג נמשך במל' מבחי' יסו"א, מ"מ אין האור מאיר בגילוי, וכמובן מהמשל שנת' שם [בתו"א כאן צג, ב] מהשפעת השכל בדיבור שיכול להיות בלי אמצעית המדות, מ"מ הרי כשההשפעה היא שלא ע"י אמצעית המדות אין לו חיות בההשפעה ובכדי שיהי' בזה חיות", ע"ש.
ובאדם עצמו ג"כ הנפש החיונית: בלקו"ת תבוא מב, ב מציין לכאן ומוסיף: ”ועיין מענין אב"א ופב"פ ע"פ זכור את אשר עשה לך עמלק כו' אחריך כו'" ע"ש. [לעיל פד, ד].
ראה לקו"ת יוה"כ ע, ב.
בבחי' נסירה פב"פ: ענין הנסירה הובא בלקו"ת להאריז"ל ר"פ בראשית, ע"ח שער הכללים פ"י ופי"ג . . והביאור ע"פ דא"ח דרושי לקו"ת ליוה"כ סד"ה שבת שבתון, שם קיצור ע"פ ביום השמע"צ כו' ובכל המועדים, המאמרים דש"פ לך לך וירא חיי שרה בהמשך ר"ה עת"ר, ד"ה כי עמך תש"ט ועוד. ראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע במ"מ ללקו"ת תבא מב, ב.
בחי' אב"א . . פב"פ: ראה לעיל פד, ד.
כאלו כפאו שד: נדרים כ, ב. וראה לעיל צב, ד.
והנה פורים ויו"כ הוא בחד דרגא: מכאן עד הסיום, במאמרי אדה"ז נביאים שונה מכאן ע"ש ע' קצד.
פורים ויו"כ הוא בחד דרגא הארת יסוד אבא בנוק': ראה בביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר הצ"צ פ' בשלח ע' רלז שכ': ”והרי ביוהכ"פ הוא בחי' עליות בעתיק אלא צ"ל שהוא ע"ד מש"כ כד עתיקא כו' אשרי כולא כו' בהאי עמיקא וכ"כ בז"ה בראשית מ"ה וז"ל ואז מקבלת האם מעתיק ע"י יסוד דאבא עכ"ל", ע"ש. ראה אוה"ת מטות ע' א'רפט.
בסה"מ מכ"ק מהורש"ב ליקוט-ב ע' ע נדפס רשימה משנת תרנ"ה וז"ל: ”בתו"א ד"ה כי אברהם לא ידענו פורים ויוה"כ בחד דרגא, בת"ז תי' כ"א פורים אתקרי' ע"ש יוהכ"פ דעתידין לאתענגא בי' כו'". וראה במאמרי אדה"א נ"ך ע' תנד. אוה"ת וארא כרך ח ע' ב'תתפח. סה"מ תרכ"ז ע' ג.
בלקו"ת שמע"צ פה, ג מציין לכאן.
כי הנה ידוע ממשל הארי: ראה לעיל כז, ג. ובאוה"ת בראשית כרך א צג, ב בשם ספר אור החיים. ובאוה"ת פ' בלק ע' א'מז. וראה גם בביאוה"ז לאדה"א כז, ג ואילך.
בלקו"ת שה"ש ג, א מציין לכאן.
אותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.
בלקו"ת תצא לז, ב מציין לכאן.
ומ"מ נראה בחוש שכל הסבות . . שהנס נשתלשל ובא ע"ד הטבע: בלקו"ש חל"ו ע' 168 הערה 12 מביא קטע זה ומציין ליהל אור ע' קנד ”ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו וה"ז גילוי אלקות". ע"ש.
בורא ניב שפתים: ישעי' נז, יט.
וכשנסתלקו המדות . . גימט' הטבע: נתבאר באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תצח.
אלקים גימטריא הטבע: פרדס שי"ב פ"ב. בשל"ה שער האותיות (פט, א) משמע קצת שכן הוא בזהר.
שעשתה הכל מעצמה . . סעודה פעמיים . . כהמס דונג מפני אש: קטע זה מובא במילואים ליהל אור ע' תרמ.
שהגביהה את המן וקרבתו: באוה"ת וישלח כרך ה תתעג, א מציין לכאן.
כהמס דונג מפני אש: תהלים סח, ג.
כמארז"ל כד אריה וארייתא קיימי: ראה זהר ואתחנן ער, א.
גלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.
ששם אין עונות מבדילין: ראה אוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקנז.
וזדונות נעשו כזכיות: בד"ה אך בגורל תרמ"ו ע' יז מביא קטע מכאן ואחר תי' הנ"ל נכתב: (צ"ע).
ולכן הגורל לפני ה': ע' באוה"ת פ' פנחס ע' א'ס. סה"מ תרכ"ו ע' ר שר"ל למעלה משם ה' כי שם ה' חכ' אבל הגורל הוא בבחי' שלמעלה מהחכמה, סה"מ תרל"ב ח"ב ע' שצב. וע' ת. וראה גם לקמן קכג, ג. סה"מ תקס"ח ע' פח. סה"מ תרמ"ו ע' יז. סה"מ תרנ"ו ע' תלז.
נ' אמה דטומאה דקליפה . . נגד נ' אמה . . דקדושה: באוה"ת מג"א (תש"נ) ע' קי יש הארה לכאן.
אשר שלט האדם באדם לרע לו: קהלת ח, ט.
חיל בלע ויקיאנו: איוב כ, טו.
ויושט המלך לאסתר: ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע.
נאמר בשנת תק"ס. ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים הערה 160. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' שעח שמיוסד על מאמר זה.
באוה"ת מג"א ע' קיא המאמר עם הגהות. ע' קיז וע' קיח עוד הגהות.
ויושט המלך לאסתר: אסתר ח, ד.
ויושט המלך את שרביט הזהב: אסתר ה, ב.
ואנכי הסתר אסתיר פני: דברים לא, יח. באוה"ת מג"א ע' קיז יש הג"ה לכאן.
יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה. באוה"ת מג"א ע' טו נוסף ”ות"א ינהר ה' שכינתי' לותך", ע"ש.