ופחד יצחק היה לי: ויצא לא, מב.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.
שהיא בחי' מצה עשירה: ראה לקו"ש חט"ז ע' 122 ואילך.
מגלת אסתר
שאין התהוות הגשמיות מן הרוחניו' דרך השתלשלות עו"ע: ראה אגה"ק סי' כ. דרך מצותיך מצות הלל קמט, ב.
נק' הבריאה מאין ליש: ראה ד"ה ויבא עמלק תש"ט אות ה.
יביאו לבוש מלכות: חלקים מהמאמר נמצאים בהנחות הר"פ ע' קכ וע' קכה. ביאור נוסף לדרוש זה — שם ע' קמד.
הנחה אחרת בסה"מ תקע"ב ע' קצח. עוד הנחה בס' עבודת הלוי כח, ג.
ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר.
(באוה"ת למג"א (הוצאת תש"נ) ע' פב נדפס ביאור לד"ה זה (אבל בכמה כת"י בא הביאור לד"ה עד שהמלך במסבו הנדפס באוה"ת שה"ש ע' קנה). קיצור באוה"ת למג"א ע' צד. לבאר מארז"ל תכלית חכמה ע' צו.
בכת"י 284 בכותרת בוך פורים תקע"ב. הנחה אחרת בבוך 1116 שהוא מאמרים משנת תקעא-ב גוכתי"ק הצ"צ?
יביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.
ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.
כי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.
בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו זה מ"ת: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב.
וקבל היהודים: אסתר ט, כג.
במ"ת . . החלו לעשות . . ובימי מרדכי היה גמר הקבלה: להלן צח, א שזהו ע"ד שארז"ל (שבת פח, א) עה"כ (אסתר ט, כז) קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקבלו כבר
תכלית חכמה תשובה ומעש"ט: ברכות יז, א.
ראשית חכמה: תהלים קיא, י.
והלומד שלא לעשות: ירושלמי שבת פ"א ה"ב.
ארז"ל ע"פ: מו"ק ט, ב. משלי ח, יא.
חכמה היא ראשית ההשתלשלות: ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"א.
אברהם נק' אב"ר מ"ה שהוא בבחי' אבר וכלי . . בחי' חכמה: ראה לקו"ת ר"ה נו, ב: והוא בטל לגבי החכמה כביטול העלול בעילתו, ע"ש.
שהחכמה עצמה היא המלובשת בתוך המדות: בלקו"ת ר"ה נו, ב. ובאוה"ת למגילת אסתר ע' קעב מציינים לכאן.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
כבד פה וכבד לשון אנכי: שמות ד, י.
כבד פה לגבי תושבע"פ: זח"ג כח, א. ראה לעיל סו, ב.
קול דודי דופק: שה"ש ה, ב.
אתה ה' לבדך: נחמי' ט, ו.
אין עוד מלבדו: דברים ד, לה.
וזהו יביאו לבוש מלכות: מכאן ואילך ראה בהנחות הר"פ ע' קכ ובהוספות להערות וציונים לשם.
ויאיר אור א"ס ב"ה הסוכ"ע בגלוי: ע' באור התורה פ' ראה ע' תתט. ובדרושים לסוכות ע' א'תשנז.
אשר יעשה אתם האדם: ויקרא יח, ה. יחזקאל כ, יא.
שהתהוות מאין ליש . . מאוא"ס ב"ה הסוכ"ע: באוה"ת פ' לך לך כרך ד תשיט, ב כ' שכאן משמע שהגשמיות לגבי הרוחניות אין ערוך כלל ונתהוו רק ע"י כח הסוכ"ע הכל יכול, אבל בלקו"ת פ' ואתחנן ד"ה ענין ק"ש כ' שגשמיות לגבי רוחניות יש ערך שהרי הרוחניות מתלבשת בגשמיות, וכן משמע בסידור שער המילה ד"ה ולא יקרא שכ' שע"י הפרסא נמשך ג"כ התהוות הגשמיות מן הרוחניות, ע"ש באוה"ת וראה לקמן צב, ג בהערה הגבלת כלי.
אמנם קיום המצות במעשה: מכאן עד סוף הקטע נמצא בהנחת הר"פ ע' קכ. וראה שם בהוספות הערות וציונים.
שו"ה הנמשכת — היא בחי' כתר מלכות: ראה לקמן קב, ד בפי' כתר מלכות.
ולכן ארז"ל: ראה בסה"מ הנחות הר"פ ז"ל ע' קכה. שם התחלת ד"ה כל הנביאים עתידים בשינויים. אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רל. ובאוה"ת קרח ע' תרסא עם איזה הגהות ושינוים.
בירושלמי דמגלה: פ"א ה"ה. רמב"ם סוף הל' מגילה. ראה בלקו"ש ח"ז לפ' צו סעיף ט.
כביטול זיו השמש בשמש: באוה"ת פ' קרח ע' תרסא וז"ל: היינו כי כל הנביאים נתנבאו בכה רק משה נתנבא בזה, ולע"ל נאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה שלע"ל יהי' הגילוי בבחי' זה, וכמ"ש ע"פ יהי כבוד ה' לעולם, ולכן הגילוי שבבחי' כה שזהו ענין הנביאים והכתובים יהי' בטל כביטול זיו השמש בשמש לגבי בחי' זה, וכן בעבודה מבחי' זה נמשך הביטול דיחו"ת שלמטה הוא היש ודבר ולמעלה הוא אין, משא"כ בגילוי זה נמשך הביטול דיחו"ע איך שלמעלה היש וכולא קמי' כלא חשיב. עכ"ל שם.
אסתר מן התורה מנין: חולין קלט, ב.
ואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח. וראה לקמן קיט, ב ובמ"מ לשם. באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'לד. באוה"ת פ' וארא ע' קכט ובאוה"ת פ' וילך מצויין לכאן, שכאן מבואר ”שבחי' פני זהו מל' דאצילות שמסתתרת בראש הבריאה הנק' ביום ההוא כו' עלמין סתימין" ע"ש.
עלמין סתימין דלא אתגליין: באוה"ת קרח ע' תרסא נוסף: ”בענין מזוזה עם זו יצרתי לי בספר ישעי' סי' מג".
ואמר ביום ההוא: ישעי' כה, ט. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' שנא, ושם מציין למאו"א אות א' סעיף קמד. וראה שם ע' שנב בהקיצור.
באוה"ת מג"א ע' קכח מציין לכאן.
המסתתר והנעלם בבחי' עלמין סתימין: ע' באוה"ת דרושים לר"ה ע' א'תלז. ובפ' וילך ע' א'תנו.
בעלמין דאתגליין: ראה ספר המאמרים תש"ה ע' 60.
אכן אתה אל מסתתר: ישעי' מה, טו.
שאור זה אינו זיו אלא מאור: ע' באוה"ת פ' ואתחנן ע' שנא.
מרדכי מן התורה מנין: חולין קלט, ב.
קטע מכאן בהמשך מצה זו תר"מ ע' קסז.
מר דרור ומתרגמינן: שמות ל, כג. ובתרגום אונקלוס שם.
הלכות שהן דבר ה': שבת קלח, ב.
בבחי' מרירות: ראה תניא פרק כט.
ששה חדשים בשמן המור: אסתר ב, יב.
שמן הוא בחי' ח"ע: ראה לעיל כא, ב. לט, א. לקו"ת צו ט, ג.
אשרי מי שבא לכאן: פסחים נ, א.
שו"ה בידו — כמשל האבוקה: מובא בלקו"ת אמור לד, ד.