יין המשומר בענביו משי"ב: ברכות לד, ב.
בד"ה לא הביט און ביעקב: לעיל פ' בלק עב, ב.
בד"ה בחודש השלישי: תו"א פ' יתרו.
אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.
ישמחו במלכותך ישבעו ויתענגו: תפלת שבת.
אימתי אקרי גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ג ה, א. ועייג"כ זח"ב רלה, א. ז"ח תשא. חקת.
וכמ"ש בזח"א ויחי דרל"ט: מובא גם לקמן שה"ש נא, ב ושם מציין לכאן. ולעיל פ' בלק עב, ב.
שנהנין מזיו השכינה: ברכות יז, א.
קיבול שכרן אבל בימות החול הוא לעשותם: ראה ע"ז ג, א. עירובין כב, א.
ממצוא חפצך ודבר דבר: ישעי' נח, יג.
דבור אסור: שבת קיג, ב. וש"נ. שו"ע או"ח סש"ו, א.
דבור הוא לשון הנהגה והמשכה: ראה תו"א נו, א.
מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
אף עשיתיו: ישעי' מג, ז.
וע"ז נתקן ענין קבלת שבת לכה דודי: ראה מאמרי אדה"ז תפלה ע' תנה ואילך, שמבאר שם ע"פ חסידות. וראה בהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב לסידור (נדפס בסידור עם דא"ח בהוספות שיט, ד). אוה"ת סוכות ע' א'תשמא.
משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.
מי שטרח בערב שבת: ע"ז ג, א.
ראה לעיל פ' בלק עב, ב.
ברוך ה' אלקי ישראל: דה"א טז, לו. תילים סו"ס קו. [כ].
אני ה' לא עשיתי: מלאכי ג, ו.
עד שלא נברא העולם: פדר"א פ"ג. וראה לעיל פ' בהר מג, ב ובמ"מ לשם.
בד"ה אז ישיר: תו"א סב, ב.
ות"ת כנגד כולם: ריש פאה. שבת קכז, א.
אך ההפרש שבין העלאה: תוכן הדברים מובא באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' ערה. ובסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשכ"ט ע' תשנ"ב) ע' פג ואילך.
אינו דומה בן כפר . . לבן כרך: ראה חגיגה יג, ב.
שמש בשבת צדקה לעניים: תענית ח, ב.
שמש בשבת צדקה . . כי הנה כל ימות החול: ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"ג ע' א'תסב. ח"ב ע' תשע ואילך.
שמש צדקה ומרפא בכנפי': מלאכי ג, כ.
כי הנה כל ימות החול: קטע באוה"ת פ' וירא פח, ב. וראה באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקלז, ושם ע' תכו שמציין לכאן.
כי שמש ומגן ה': תהלים פד, יב.
וביאור הדבר: ראה המשך וככה תרל"ז פרק סג ואילך. אוה"ת נ"ך ע' עז. ראה גם ע' תרס.
סמכוני באשישות: שה"ש ב, ה.
דלית ליה מגרמיה כלום: זח"א (קסח, ב. קעט, ב. קע, א. קפא, א). [כ].
בחי' עני דלית ליה מגרמיה כלום: פי' שפסוק זה אומרת כנס"י בהיות כי ישראל מונים ללבנה שלית לה מגרמא כלום שזהו מ"ש דהע"ה כי עני ואביון אני כו', והיינו גם בהיותו מלך עכ"ז להיות כי הי' מרכבה למדת המל' אמר ע"ע אני ואביון כי מצד עצמו לית לי' מג"כ, וכן כלליות כנס"י מצד עצמם הם ג"כ בבחי' לית לי' מגרמי' כלום — וככה תרל"ז סעי' סג.
ונכספה וגם כלתה נפשה: ע"פ תהלים פד, ג.
להתכלל באור ה': קטע מובא באוה"ת שה"ש כרך א ע' ריב.
שהוא למעלה מגדר ממלא וסובב: בוככה תרל"ז ע' צח יש הגהה.
שו"ה חכמים — ומריעי: נדרים מט, א. [כ].
מבחי' חכמה שרואין את הנולד: ראה תמיד לב, א.
להשתפך נפשם ממש: ראה אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תשפא. ספר החקירה פד, ב.
בלק"ת פ' וירא: להאריז"ל בטעהמ"צ בד"ה מצות ביקור חולים. ראה גם ביהל אור ע' קנח שמביא זה בשם ספר מאו"א. וראה גם אוה"ת שה"ש ע' רד.
חו"ב בבחי' תרין רעין: ראה זח"ג ד, א.
בבריאה אין מאיר בחי' ח"ע רק בחי' הבינה: ראה ת"ז ת"ו.
וכך צריך האדם לעורר אהבה זו . . ויתענגו מטובך: ראה אוה"ת וישלח כרך ה ע' תתעח.
חלו נא פני א-ל: מלאכי א, ט.
ויחל משה: שמות לב, יא.
מלמד שהחלה: ברכות לב, א.
בד"ה תקעו בחדש: לעיל נה, א.
ושמרתם את השבת כי קדש היא: שמות לא, יד.
כה אמר ה' שער החצר הפנימית: יחזקאל מו, א.
ומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.
שלא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.
סור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.
ופי' בקש שלום להיות התקשרות שני הפכים: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקנד ומציין לכמה מקומות בדא"ח.
ודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.
ואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.
בד"ה ויקהל משה: תו"א פז, ד.
וע' בזח"א פ' נח דע"ה ב': ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תכד.
מחדש חדשים: סנהדרין מב, א.
ועיין בסש"ב ח"א פט"ז: ראה באוה"ת בראשית כרך א כג, ב.
בד"ה מקושש עצים: לעיל פ' שלח מב, ג שבזמן שישראל עושין רצש"מ כתיב ועמדו זרים ורעו כו' שלא יצטרכו ישראל להשפיל עצמן לברר בירורים — אוה"ת בראשית כרך א כד, ב.
רפ"ו דברכות: (לה, ב). [כ].
כי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.
כי ששת ימים עשה ה': שמות כ, יא.
בד"ה מים רבים בפ' נח: בתו"א.
בשר הוא יסוד האש: ראה לעיל נשא כ, ד.
פני ארי' פני שור . . מראיהם כגחלי אש: יחזקאל א, י. יג.
ע"ה אסור לאכול בשר: פסחים מט, ב.
בד"ה כי תצא: לעיל לו, ג.
ובד"ה בהעלותך: לעיל פ' בהעלותך לא, ג.
ובד"ה ראשי המטות: לעיל פ' מטות פב, ב.
צהבו פניו: פסחים קיג, ב. חולין ז, ב. מנחות יח, א. וראה ירוש' פ"ח, ה"א.
יאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.
יאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.
מזמור שיר חנוכת: הנחת כ"ק אדהאמ"צ בסידור ערה, ב. הנחה נוספת בסה"מ תקס"ו ע' ק.
המאמר שבסידור נאמר ג"כ בשנת תקנ"ט — ראה סה"מ תש"ט ע' 91.
באוה"ת פ' פנחס כרך ו ע' א'תתקמז מציין למאמר זה ”ובתורת חנוכת בהמ"ד דלאדי ע"פ מזמור שיר חנוכת".
קטע מהמאמר ראה ד"ה כל שמעשיו מרובים תרל"ג ע' רסח.
מזמור שיר חנוכת הבית . . ולא שמחת: תהלים ל, א-ג.
בסה"מ תרל"ג ע' רסח מציין למדרש תלים סי' ח ע"פ מה אנוש כי תזכרנו שבשלשה מקומות היו המלאכים מדיינים כנגד הקב"ה באדם ובמשכן ובתורה.
כשהקדימו ישראל נעשה לנשמע הודו: בסה"מ תרל"ג מציין לגמ' שבת פט, א. וראה בד"ה בשעה שעלה משה תשכ"א שיש לומר דזה שאיתא במדרש שהמלאכים היו מדיינים בשלשה מקומות הו"ע אחד עם מאמר הגמרא במס' שבת שטענת המלאכים היתה במ"ת, אלא שבמדרש מבואר הענין בפרטיות יותר, ע"ש [נדפס בקונטרס חג השבועות תשנ"ג].