שלאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.
ואלמלא הקב"ה עוזרו: קידושין ל, ב.
וימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.
אור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.
ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה: שהש"ר א ע"פ כי טובים (ד). וראה ע"ז לה, א.
ע' מטות (פה ריש א). וש"נ. [כ].
בשלשה דברים ברא הקב"ה את עולמו בספר וסופר וסיפור: ס"י פ"א, מ"א.
ע' ד"ה ושאבתם הב' [פ, ב] פ"ב. וע"ז ציין אדמו"ר מס' יצירה. [כ].
נר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג.
כמארז"ל זכרי עם ו"ה רמ"ח שמי עם י"ה שס"ה: זח"א כד, א. רנג, א. זח"ג קי, ב. רכב, ב. רכח, ב. רעג, ב. רעח, ב. הקדמת ת"ז בתחלתה.
ובת"ז י"א פעמים (ד, ב. ה, א. י, ב. יא, א. יח, א. כו, א. סד, א. פט, א. קז, ב. קס, ב [תז"ח קג, ג]. קסז, ב [שם קח, ב]). [כ].
רמ"ח פיקודין רמ"ח איברים דמלכא: ראה ת"ז תי' ל. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ —חיטריק שם.
בארץ לא זרועה: ע"פ ירמי' ב, ב.
יערה עליו רוח ממרום: ישעי' (לב, טז).
והאופנים ינשאו לעומתם: יחזקאל א, כ.
אות היא בצבא דילי': ע' האזינו (עד ריש ד'). וש"נ. [כ].
מלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ו.
אין כבוד אלא תורה: אבות פ"ו, מ"ג.
לא ברעש ה': מ"א יט, יא.
את השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' (כג, כד).
צמאה לך נפשי . . כן בקודש: תהלים סג, ב-ג.
קדש מלה בגרמי': זח"ג צד, ב.
ונגולו כספר השמים: ישעי' לד, ד.
השמים החדשים והארץ החדשה: ישעי' סו, כב.
והר סיני עשן כולו: שמות יט, יח.
הנה מקום אתי: שמות לג, כא.
עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
וע' בפ' בראשית דמ"ט סע"א: בזח"א. דשם מבאר דענין הצלע זהו בחינת שחורה אני ונאוה. ראה ביאוה"צ להצ"צ כרך א ע' תקב. וראה גם ד"ה מן המיצר תר"ס ע' א.
ובסה"מ סי' קלז: הלשון נעתק בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקב. סה"מ תר"ס ע' א.
בלק קצ"א א': נתבאר בביאוה"ז לאדה"א שם ובביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקב.
ביאור ענין שחורה אני: הנחת כ"ק אדה"א במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' עג. ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' שסא.
וביאור ענין בנות ירושלים: מובא באוה"ת יתרו ע' תתק.
השוכן אתם בתוך טומאותם: ויקרא טז, טז.
בד"ה הים ראה וינוס: לעיל צו טז, ג. ס"ר נשמות ישראל שנמשכים מס"ר אותיות התורה נק' אחים להקב"ה.
בביאור ע"פ מי מנה עפר יעקב: לעיל בלק סח, ג. כי עד מל' דאצי' נמשך הקו וחוט של אוא"ס ב"ה ומשם ואילך הוא נפסק. ובעמוד ד' שם מה מלגאו בפנימי' האצי' הוא שם מ"ה שהוא הארת אוא"ס ב"ה שנמשך ממצחא דא"ק וגילוי זה באצי', משא"כ מאצי' לבי"ע יש מסך.
ג"פ קדוש: ועל"ק (כט, ב). וש"נ. [כ].
מה אנוש . . הושיט אצבעו כו': תהלים ח, ב. סנהדרין לח, ב. ראה לעיל פ' ברכה צז, ד ואילך ובמ"מ לשם.
להודיע לבני האדם גבורותיו: תהלים קמה, יב.
באצי' שם איהו וחיוהי וגרמוהי חד: ראה ת"ז בהקדמה (ג, ב).
ששזפתני השמש: שה"ש א, ו.
בפ' תזריע (דמ"ה ע"ב): מאי שחורות. ראה לעיל פ' שלח מג, ב.
מצות נר חנוכה משתשקע החמה: שבת כא, ב.
בביאור ע"פ רני ושמחי: לח, ב.
בפ' במדבר סד"ה וידבר: לעיל שלח שם.
ורב תבואות בכח שור: משלי יד, ד.
דכד אתכפיא סט"א אסתלק: זח"ב קכח, ב.
תר"ך בחינת כתר: ע' בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].
ס"ר נשמות הן ס"ר אותיות התורה: נסמן לעיל ו, ג.
ע"פ ושמתי כדכד: לעיל פ' ראה כו, א.
אברהם שיצא ממנו: פסחים נו, א. ספרי דברים ו, ד. לב, ט.
אברהם שיצא ממנו כו': בבוך 1101 דף תרצח, א. ובדף תרצט, א נוסף: ישמעאל.
בחינת קדר סיגים ופסולת: שם מבחי' סיגים. ראה גם לעיל פ' מטות פז, א.
והוא ענין לבינה שבי"א סממני הקטורת: מובא באוה"ת דברים ע' יח.
(ור"ל . . תיקון ובירור: מוסגר זה נמצא בבוך 1102 שם בדף תרצח, ג ושם מסיים: ”תיקון ובירור ניצוצות אלו כו')". אבל בדף תרצט, ב הוא כבדפוסים שלנו.
לקמן סד"ה לסוסתי ברכבי פרעה: יא, ד שהחיות אלקות שיש בהם אינו נתפס.
כיריעות שלמה: שה"ש א, ה.
כי יש ב' בחינות במקיפים: מובא בהמשך מים רבים תרל"ו ח"א פרק פג.
בביאור על פסוק הבאים ישרש כו': תו"א נד, ג. יש ב' בחי' מקיפים. בתרל"ו שם מוסיף: ”בענין ב' בחי' מקיפים, והמקיפים שיתגלו לע"ל". נק' יריעות שלמה.
או יחזיק במעוזי: ישעי' כז, ה.
ולהסתלק למעלה יאירו למטה: בתרל"ו שם נוסף: ”זהו בחי' שלום והתחברות ב' הפכים יחד כו'".
וב"פ שלום: ראה סנהדרין צט, ב. וראה גם תו"א סז, ב.
דכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
בד"ה צאינה וראינה: לקמן כה, ג. וראה בתרל"ו שם.
אשר יקראוהו באמת: תהלים קמה, יח.
אורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. ראה שם פה, א.
מפני שיבה תקום: ויקרא יט, לב. וראה לעיל בהערות וציונים לד"ה והדרת פני זקן.
ושער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.
קווצותיו תלתלים: שה"ש ה, יא.
זקן היינו שקנה חכמה: קידושין לה, ב.
חמורים ד"ס מדברי תורה: סנהדרין פח, ב.
ביאור הדברים: הנחת הר"פ בס' מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קכז. עוד הנחה במאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' נד. בבוך 4 רשום: פ' קדושים.
באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתל עם הגהות.
ביאור שלישי על מאמר זה נאמר בש"פ וירא תקע"ב: נוסח א' נדפס בס' מאמרי אדה"ז כתובים ע' סב. נוסח ב [הנחת כ"ק אדהאמ"צ] יודפס בעז"ה בין מאמרי תקע"ב [מכת"י: 1880 סה, ב. 169 תכד, א. 1247 קס, א — שם חסר קטע סיום]. ותוכן קצר נמצא גם לקמן ח, ג. י, ג-ד. והובא ביאור זה בדרמ"צ קע, א: ”ועוד מצאתי ראי' ממ"ש ע"פ שחורה אני ונאוה פ' וירא תקע"ב" [בענין כלים דאצי' שהם בגבול ואעפ"כ הם אלקות]. ובאוה"ת בהעלותך ע' שמט ז"ל: ”ועמ"ש ע"פ שחורה אני ונאוה וויטעפ' תקע"ב עשי' ול"ת שערות לבנים חסד מ"ע ודז"א שחורות ל"ת].
ד"ה זה במאמרי אדה"א נ"ך ע' רכג מיוסד על מאמר זה.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לביאור זה.
שמ"א פ"ג: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפננו הוא שמ"ב (דרושי אבי"ע) פ"א. [כ].
ראה לעיל בחקותי מו, ג. נצבים נב, ג. ביאור הע"ח בביאוה"ז להצ"צ ע' רנו ואילך.
דלאו בי' מכל אינון מדות כלל: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
אני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
מתורץ קושיית הפלסופים: ראה לעיל שלח נ, א. אוה"ת — ענינים ע' קפב.
(ר"ל מ"ש בתורה: הסוף מוסגר ע"פ כת"י 1102 דף תשא הוא בשורה האחרונה בהעמוד אחר תי' ”ארדה נא ואראה כו')".
ותחת רגליו: שמות כד, י.
עיני ה': תהלים לד, טז.
וכמא' הת"ז כולא לאחזאה איך מתנהג עלמא: בהקדמה (פתח אלי').
כתב בפרדס שער עצמות וכלים: ראה גם דרך מצותיך דף קנו, א.
באגה"ק בד"ה איהו וחיוהי: שהן אלקות לברוא יש מאין כמו הא"ס ולא בבחי' השתלשלות עילה ועלול לבד.
ע"פ ארדה נא ואראה: אולי הכוונה לתו"א פ' וירא שבע"ס יש אורות וכלים.