ואת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' שם.
ומתחת זרועות עולם: דברים לג, כז.
מי כה' אלקינו המגביהי לשבת: תהלים קיג, ה.
מתניתא מלכתא: ביצה כח, ב. (וש"נ) מתניתין. וראה לעיל לב, ג.
כל הקורא ושונה: תדא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.
וכמ"ש המגיד להב"י אני המשנה המדברת: מגיד מישרים פ' ויקרא. ובכ"מ.
בכל מקום אשר אזכיר את שמי: שמות כ, כא.
רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני: ש"ב כג, ב, ושם ”דבר" בלא י'. [כ].
אד' שפתי תפתח: תהלים נא, יז.
יגיד הוא לשון המשכה: ראה גם לעיל ב, ג.
נגד ונפק מן קדמוהי: דניאל (ז, י). [כ].
ואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.
מהפכין חשוכא לנהורא: זח"א ד, א.
שדבר מלך שלטון: קהלת (ח, ד). [כ].
מאן מלכי רבנן: גיטין סב, א עה"פ בי מלכים. ובלשה"ט כאן ל"מ. [כ].
בזהר פ' שמות . . ובמק"מ: ראה אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקעו ואילך. ובאוה"ת פ' שמות ע' יז מביא הזהר והמק"מ ומציין: ”ושם הביאו ג"כ פסוק ששים המה מלכות ופי' הרח"ו שהם ו' היכלות דבריאה ונ' לפרש . . שע"י לימוד ש"ס משנה ממשיכים יחוד ו"ה שממשיכים הו' שהוא ת"ת הכולל ו"ק שיהי' נמשך בבחי' מל' שהו"ע הקול קול יעקב כמ"ש בד"ה וישב יעקב, ומזה נמשך ג"כ הגילוי בו' היכלות דבריאה" ע"ש.
ואשים דברים בפיך: ישעי' נא, טז. [כ].
ושמנים פלגשים אלו ברייתות: לקטע זה ראה אוה"ת פ' שמות ע' יח ואילך.
כמאמר אילפא מי איכא מידי: ראה תענית כא, א. וראה באוה"ת שמות ע' כ: ”כי משנה וברייתא ע"ד כלל ופרט שלאדם גדול א"צ לפרט הדברים כ"כ".
אאלפך חכמה: איוב לג, לג.
סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה: סוכה ב, א.
סוכת גנב"ך ורקב"ש: סוכה ח, ב.
נק' המשנה מלכתא: כתובות עג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר באוה"ת פ' שמות ע' יב. נעתק בתו"א מט, ב.
עד"מ המלך עם המלכה . . משא"כ עם פלגש: באוה"ת פ' שמות ע' יח מציין הצ"צ לרבות פ' ויקרא פ"א: ”משל למלך שהי' לו אשה ופלגש כשהוא הולך אצל אשתו הוא הולך בפרהסיא וכשהוא הולך אצל פלגשו הוא הולך במטמונים".
והברייתא פלגש: שהש"ר ע"פ ששים המה.
בפ' שמות בד"ה ואלה שמות: תו"א מט, ב ואילך.
ובד"ה קול דודי: תו"א נא, ב ואילך. וראה אוה"ת פ' שמות ע' כג.
בד"ה ויצא יצחק לשוח בשדה: תו"א יז, ב.
סעיף ד: ראה אוה"ת פ' שמות ע' כא ואילך.
והטעמים הם באמת בבחי' העלם: ראה אגה"ק סי' יט (קכח, א). תו"א יז, ב.
ואף שבגמרא מפרש הטעם: וכ"כ בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קיג, ומוסיף: ”לא ימצא להם טעם מספיק ע"פ נגלה".
כסות לילה פטור מציצית: מנחות מג, א. שו"ע או"ח סי' יח.
והנה באמת אם באנו כו': ראה ספר הקנה ענין מצות ציצית וקשירתו וכו'.
סומא חייב בציצית שישנו בראי' אצל אחרים: מנחות שם. שו"ע או"ח סי' יז. ועי' שו"ע אדה"ז סי' יח, ס"א.
מאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.
בתולה ואיש לא ידעה: בראשית כד, טז.
שלא קיבלה עדיין טיפת דכר: באוה"ת פ' שמות ע' כב מציין: ”עמ"ש מזה בלקו"ת [לעיל] בד"ה לריח שמניך ובפ' מטות בד"ה עיני כל אליך ישברו שיש בחי' זו בנפש בעבודה כשלבו אטום כבתולה שלא נתפעל באהוי"ר מההתבוננות כו'" ע"ש.
בפ' פנחס דרט"ז סע"א: ”ועלמות אין מספר אלין בתולות אחרי' רעותיה דאינון הלכות דלית לון חושבנא" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקעז.
ובת"ז תי' כ"א: ”ועלמות אין מספר דאינון בתולות אחריה רעותי' דשכינתא" — אוה"ת שמות ע' כא.
ע"פ המאמר הרע"מ והמשכילים יזהירו: באגה"ק (סי' כו). [כ].
בד"ה תורה צוה: לעיל פ' ברכה.
סד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יב, ד.
בפ' יתרו סד"ה משה ידבר: תו"א סט, ב.
שמע הוא לשון אסיפה בתוך תוכו: ראה להלן פ' ואתחנן יא, ב.
לאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זח"ב רמז, ב.
זח"א (קצט, א. לח, ב). ובח"ג (יג, א). [כ].
יהללו את שם ה': תהלים קמח, יג.
בכוונת האריז"ל רדל"א: ראה סידור עם דא"ח בפי' ברוך שאמר.
והחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב. [כ].
הללוהו כל מלאכיו: תהלים קמח, ב.