במ"א נת' בענין ההפרש בין ברכה לתפלה: ראה סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תשח. אוה"ת נשא ע' ערה. רעז. עקב כרך ה ע' ב'כו. ביאוה"ז להצ"צ ע' תקעח. ועוד.
שהברכה היא גילוי השרש שבהעלם: ראה לעיל פ' עקב טז, א ואילך. ראה גם אוה"ת בראשית כרך ו תתשכה, ב. אוה"ת שמיני ע' כו וע' כט. וכרך ב ע' תקכא. סה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' קלב ואילך. ד"ה פדה בשלום תרע"ה. וראה בלקו"ש תנש"א בברכת ערב יום הכפורים סעי' ב' ואילך.
איש אשר כברכתו: בראשית מט, כח.
ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו: בראשית מח, יט.
ע"פ ואלה המשפטים: בתו"א.
סד"ה האזינו השמים: לקמן פ' האזינו עג, ג.
בד"ה זכור ושמור: תו"א עא, א.
בבה"ז פ' אחרי: לכ"ק אדה"א עו, ג. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שסג ואילך.
את לבבך ואת לבב זרעך ר"ת אלול: בעל הטורים דברים ל, ו.
בזח"ב תרומה (קס"ה ע"ב): הלשון נעתק עם הגהות ביהל אור ע' רלג.
בביאור ע"פ כי כאשר השמים החדשים: לקמן לקו"ת.
בד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי.
בזח"ב בשלח ס"ג ע"ב: ”לאמשכא ברכאן מעמקא דבירא כו' כד עתיקא סתימא דכל סתימין בעי לזמנא ברכאן לעלמין אשרי כולא ואכליל כולא בהאי עמיקא עילאה" — אוה"ת כאן ע' תרעה. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תשעז ואילך. וראה גם אוה"ת שה"ש ע' מ ואילך לשון הזהר. אוה"ת פ' נשא ע' רעא. אוה"ת סדור ע' שמז. יהל אור ע' תקס.
ובמאו"א אות בי"ת סל"ה ול"ט: ראה גם לעיל תזריע כב, ג. אוה"ת בראשית כרך א נא, ב ובכ"מ.
בזח"א ר"פ ויגש (דר"ה ע"ב): ”עד דאתקיים כולא באות ב' דאיהו סימן ברכה דבראשית" — אוה"ת כאן ע' תרמא.
כחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.
בד"ה בשלח פרעה: בתו"א סא, א.
סיני שירדה שנאה: ראה שבת פט, א.
סד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יב, ד.
בד"ה להבין ענין הברכות: תו"א ו, א.
ע"ד מ"ש בזח"א ויצא קנ"ח ב': ראה אוה"ת בראשית כרך ז תתתסט, א.
ויקרא הוי' הוי': שמות לד, ו.
מארז"ל היום אם בקולו תשמעו: סנהדרין צח, א.
ויברך דוד את ה': דה"א כט, י.
ר"ת ודאי: ע' משנת חסידים מס' יום ר"ה פ"ט מ"ז. [כ].
אחרי ה"א תלכו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשעו.
בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כב, ב.
הנחה אחרת ממאמר זה ותוס' הגהות וקיצורים נד' בדרמ"צ קפה, ב. אוה"ת ראה ע' תרפג. וראה סה"מ תרנ"ז ד"ה וידעת מעמוד נב ואילך. תש"ח ד"ה כי מנסה ע' 94 סעיף א שם ובסופו נוסף קיצור, וראה גם אוה"ת דברים כרך ו ע' ב'שכד. ד"ה זה במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שיג מיוסד על מאמר זה.
אחרי ה"א תלכו: דברים יג, ה.
כי מנסה גו': דברים יג, ד.
ולהבין מהו כי מנסה וגו': בדרך מצותיך יש הגה"ה לכאן.
חי ה' אשר עמדתי לפניו: מ"א יז, א. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' תשכט הערה אלי'.
בד"ה וידעת — תרנ"ז ע' נב מבאר שענין עמידה למעלה הוא ענין ביטול.
ותכלית ירידתה היא בשביל הנסיונות: וכ"כ באגה"ק סי' יא. ראה דרך מצותיך קפו, א ואילך. סה"מ פר"ת ע' קז ואילך.
במניעת בריאת הגוף: בדרך מצותיך יש הגה"ה לכאן.
דרך רשעים צלחה: ירמי' יב, א.
ובא האות והמופת לומר נלכה: דברים יג, ג.
ידינו . . רמה: דברים לב, כז.
ומגביהין כנשר קנם: ראה ירמי' מט, טז.
כדי שיתגבר עליהם: בדרך מצותיך יש הגה"ה לכאן.
אתה הראת לדעת: דברים ד, לה.
ומבשרי אחזה: איוב יט, כו.
שעי"ז יומשך בחי' הדעת בנפש האדם: ראה בארוכה בסה"מ תש"ח ע' 101.
ה' אמר לו קלל: ש"ב טז, י.
גלו לבבל שכינה עמהם: מגילה כט, א.
אזי קורע . . מהעלם אל הגילוי: ראה בארוכה בד"ה וידעת תרנ"ז. ד"ה כי מנסה תש"ח. ועוד.
מוצא פי ה': דברים ח, ג.
ששרשו מאד נעלה כו' כמ"ש במ"א: ראה לעיל ר"פ מטות ובכ"מ.
פני ארי' ופני שור: יחזקאל א, י.
משכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.
ואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח.
כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א-ב.
אם אין בינה אין דעת: אבות ג, יז.
המחדש בטובו בכי"ת: ברכת יוצר.
ולהבין ענין יש מאין: ראה לקמן כו, ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' יח.
כי ממך הכל: דה"א כט, יד.
וכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.
בלקו"ת פ' ראה מבואר שהחכ' שורשה ממו"ס, והבינה שרשה מגלגלתא וכמ"ש בביאור האדרא מהאריז"ל שבחי' גלגלתא המקפת את המוח זהו בחי' בינה שהיא היכל לחכ' הגנוזה בתוכה, וצ"ע בכת"י בד"ה אלה תולדות יצחק כו' הביא האדר"ז שחסד דע"י המלובש בגלגלתא דא"א שממנו שרש אבא דאצי', וגבו' דעת"י המלובש במו"ס ממנה שרש הבינה, וצ"ע. — הערה שנמצאת בדפים בודדים — בספרי' כ"ק אדמו"ר. — כנראה מחסיד.
כי עמך מקו"ח: תהלים לו, י.
ולכן נק' הבריאה יש מאין: ראה אוה"ת תצוה ע' א'תרצז.
מלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.
הלוך ונסוע הנגבה: בראשית יב, ט.
מי לי בשמים ועמך: תהלים עג, כה.
ועמ"ש בפ' וארא ע"פ לכן אמור לבנ"י: תו"א נה, ב ואילך. נז, ב.
דלית מח' תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו: תהלים קמח, יג-יד.
כי חלק ה' . . עמו: דברים לב, ט.
עבדו את ה' בשמחה: תהלים ק, ב.
יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט: אבות ד, יז.
בשמחה וטוב לבב מרוב כל: דברים כח, מז.
מעוה"ב שנק' יום שכולו ארוך: קידושין לט, ב.
באוה"ת בראשית כרך ד תשפו, ב כ' ”ולפמ"ש [כנראה הכוונה למאמר כאן] דפי' זיו זהו ההמשכה מיסוד, א"כ קשה דהא ענין היסוד ממשיך מבחי' אתה קדוש בבחי' ושמך קדוש כו' וצ"ע. אמנם בד"ה לכן אמור לבנ"י [תו"א נז, ב] ובד"ה ואתה תצוה [ ] פי' תחת אשר לא עבדת כו' מרוב כל דרוב כל הם התענוגים רוחניים ג"ע עליון וג"ע תחתון כי בחי' כל זהו ענין כי כל בשמים ובארץ העמוד המחבר ג"ע עליון עם התחתון כו' וכ"ז הוא בבחי' הזיו, אבל בא"ס ב"ה ממש למת"ב כ"א ע"י המצות, ולכן הם יפים הרבה יותר מרוב כל, א"כ לפ"ז אין סותר למ"ש דהזיו נמשך מבחי' היסוד" ע"ש. בענין זיו השכינה שנק' יסוד ראה אוה"ת בהר כרך ב ע' תתעט.
וע"פ ובבואה לפני המלך: תו"א צו, א. כנראה הכוונה כמו שמבואר באוה"ת תצוה ע' ב'תשעא ”ועיין מזה בתו"א בד"ה ובבואה לפני המלך דלשם פי' ענין אל תקרי שמות אלא שמות היינו בחי' חד חרוב והוא רק מבחי' שמות היינו שם הוא בחי' מל' אבל ע"י תומ"צ מאיר מעצמות אור א"ס לכן יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז כו'".
וכל נהוראין מתחשכאן קמיה: זח"א (כג, א). [כ].
אית יראה ואית יראה: זח"א (יא, ב) [כ].
אלף אלפין ישמשוני': דניאל ז, י.
אכלתי יערי עם דבשי: שה"ש ה, א.
ועצי שטים עומדים . . שרפים עומדים: שמו"ר ספל"ה.