ראה אנכי נותן: נאמרה בשנת תקנ"ח — ראה רשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרכב הערה 137, ולהלן ברשימת הכתבי-יד. וראה סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרצו. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"ב ע' תשצו.
הנחה אחרת בארוכה במאמרי אדה"א דברים כרך ב ע' שסו ואילך, וביאור שם ע' שצד ואילך.
הנחה אחרת ובתוס' הגהות וקיצורים באוה"ת פ' ראה ע' תרלה ואילך. ע' תרסב ואילך. ע' תרסו ואילך. ובאוה"ת דברים כרך ה ע' ב'לה. ב'לז. ב'לח. וראה שם בכרך ו ע' ב'תקכב. סה"מ תרכ"ו ע' רז (בהוצאת תשמ"ט) [מקבילה לאוה"ת ע' תרלה]. סה"מ תרל"ג ע' תמא (מיוסד על מאמר זה). המשך מים רבים תרל"ו פ"ה ואילך. וראה גם ד"ה זה בסה"מ עטר"ת ע' תרט. ד"ה כי קרוב אליך תרפ"א. ד"ה א"ר יהושע בן לוי תרפ"ח ע' קיט ואילך. תש"ב ע' 138 ואילך. וד"ה זה תשי"ג, תשל"ב ותשל"ג.
ראה אנכי נותן לפניכם . . את הברכה: דברים יא, כו-כז.
ארז"ל כל מקום שנאמר: ע' רש"י נצבים [כט, יב] פסוק ד כיום הזה. ובלקח טוב (שם [ט]) מה היום לא ישבות. כל' אדמו"ר ל"מ. וע' רש"י סוטה (מו, ב) ד"ה ויקרא וז"ל כ"מ שנא' עד היום הזה לעולמי ולעולמי עולמים. [כ].
היום הוא נצחי ולעולם גם היום הזה: באוה"ת ע' תרלה ובסה"מ תרכ"ו מוסיף: ”(כ"מ בעה"כ של הסה"ד בערך מחר בשם רש"ל דכל העוה"ז נק' היום)". ראה לקו"ש חי"ט ע' 147 הערה 64.
ע"פ ויהי מקץ בדבור השני: תו"א לא, ג. ובאוה"ת פ' ראה ע' תרלה מפרש ”פירוש דהיינו סתים וגליא שכמו שקוב"ה סתים וגליא כך אורייתא וכך ישראל כו' כמ"ש בזח"ג פ' אחרי דע"ג א'" ע"ש.
פנים בפנים דיבר ה': דברים ה, ד. ראה אוה"ת יתרו ע' תתצט.
נמשך לכל אחד ואחד מישראל בחי' הוי': ראה אוה"ת כאן ע' תרסב.
אנכי ה' אלקיך: שמות כ, ב. דברים ה, ו.
איך יש בחי' שם הוי' בכל אחד ואחד: ראה ד"ה ועשית חג השבועות תרס"ו. ד"ה פדה בשלום תרע"ח ותש"ז.
אפי' רשעים מלאים חרטות: במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תיג. וראה שם ע' תקמג.
בהמשך מים רבים תרל"ו ע' ח בהערה מציין כ"ק אדמו"ר לר"ח שער היראה פ"ג בשם ס' חסידים (מלאים חרטה) ושבט מוסר פכ"ה בשם מארז"ל (כל ימיהם מלאים חרטה) ותניא פרק יא.
(ר"ח שער היראה פ"ג [ד"ה וראיתי]). וע' ר"פ במדבר (א, ד). [כ].
והוא בלי טעם ודעת: ראה המשך מים רבים — תרלו פרק ה.
כמ"ש במ"א (ע' בסש"ב פכ"ד): באוה"ת ראה ע' תרל"ו מציין גם ”ובלקו"ת בד"ה מי אל כמוך נושא עון פ"ה".
משכיל לאיתן האזרחי: תהלים פט, א. ראה ג"כ תורת אדה"ז על פסוק זה. הובאה ונתבארה בקונטרס לימוד החסידות ע' 5.
איתן מל' חיזוק כמו איתן מושבך: במדבר כד, כא. וראה סוטה מו, סע"א. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרצט.
כי עם קשה עורף הוא וסלחת: שמות לד, ט. בד"ה בהעלותך תרע"ו (נדפס בסה"מ תרע"ב-ע"ו ע' קכב) ”וזהו שאמר וסלחת דלכאורה מה זה נתינת טעם על הסליחה, אך זהו כי העקשנות הוא מעלה גדולה והוא התוקף הגדול בקיום התומ"צ כו', ומקור הכח הזה הוא מבחי' משכיל" ע"ש.
בלי שום טעם ושכל מושג: ”ואפ"ל לא שאין לזה טעם כלל, אלא שהוא למעלה משכל המושג. ולכן נק' משכיל לאיתן והרי משכיל הוא ענין השכלה אלא שהוא למעלה משכל המושג" — אוה"ת ראה ע' תרלה. מובא באוה"ת סידור ע' קכו.
איתן משמעות לעתיד לבוא: קו"א ד"ה וצדקה כנחל איתן (קסא, א). ולהעיר שאות א' היא מאותיות אהו"י — שנכללות בנקודות והן אותיות שבמחשבה (ראה לקו"ת בהר מא, ב) — ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח הערה 48.
ישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א. ראה לעיל פ' בחקותי מז, א ובמ"מ לשם. פ' צו טז, ג ובכ"מ.
בד"ה ביום השמיני שלח: לקמן דרושים לשמע"צ.
ובד"ה יונתי: לקמן שה"ש יח, ד.
בד"ה בשעה שהקדימו: לעיל במדבר יג, א.
בד"ה ה' לי בעוזרי: לקמן פח, ג.
מה שאני עתיד להזריח: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' עג-ד. סה"מ תשי"א (כ"ק מוהריי"צ) ע' 58. וראה ג"כ תניא קו"א קסא, א.
בינה רחובות הנהר: זח"ג (קמב, א). [כ].
כל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א-ב.
בשמים ממעל ועל הארץ מתחת: דברים ד, לט.
וכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.
תרין רעין דלא מתפרשין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. וע"ל (יב, ד). [כ].
כפי אשר יד שכלו ורוח בינתו . . וליבטל בבחי' חכמה שלמעלה מטעם ודעת והמושג: ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ח ותש"ז. ושם מבואר דזהו אחר ההשגה דאז בא לבחי' הדעת והכרה בהענין.
החכמה תחי' בעלי': קהלת ז, יב.
דתרגום בעל מרא ורבון: ”על בחי' חכמה, להיות כי יש מעלה בבינה על החכמה, ומ"מ החכמה תחי' את הבינה שנק' בעלי' לפי שאם אין נקודה אין היכל" — סה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמו.
שאין מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
זהר בראשית (ד' ו'): וע"ע שם (כ, א). זח"ג (קצג, ב). ובת"ז (תכ"ח). [כ].
ובת"ז תיקון ה': דף יט, א.
סד"ה כי אתה נרי: תו"א מא, א.
שהנקודה מחיה את ההיכל: נתבאר בסה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמו: ”נקודה הוא בחי' יו"ד בחי' חכמה. והיכל הוא בחי' בינה, כי היכל הוא ה"י כ"ל, כל הוא בחי' נו"ן שערי בינה" ע"ש.
תושבע"פ מלכות קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.
בד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ג.
תשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א (ברע"מ)
וע' לקמן ע"פ ושמתי כדכד: לקמן כו, ב.
ועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.
ונקרא נקודה בהיכלי': ראה אגה"ק סי' ה. וסי' טו. אוה"ת יוה"כ ע' א'תקסא. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקיג.
מאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.
בשעה שישראל עונין איש"ר: ברכות ג, א.
ממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.
בסבא דמשפטים (דק"י סע"א): ע"פ והאיתנים מוסדי ארץ, מובא באוה"ת פ' שמות ע' יד.
שאמרו ארז"ל גבי עובר בבטן אמו: נדה ל, ב.
ע"פ שחורה אני: לקמן שה"ש ו, ג. ח, ד.
ובפ' שלח ע"פ והיה לכם לציצית: לעיל שלח מד, א.
אך אמרו רז"ל: מובא באוה"ת וירא כרך ד תשע, ב.
שבזמן הגלות אין השם שלם: ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ס"פ בשלח. וראה לקמן פ' נצבים נא, ג.
ע' לקח טוב סו"פ בשלח עה"פ כי יד על כס וברש"י. ובפסיקתא סוף זכור. ופסיק"ר פי"ב. והלשון שבזמן הגלות ל"מ. אך ת"ל מצאתי בע"ח ריש ש' הקליפות פ"א, ודו"ק. [כ].
ע"פ ועשית ציץ: תו"א פג, ב.
וע"פ זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ב. פה, ב.
ובמגילת אסתר . . חייב אינש: תו"א צה, א.
ומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.
ומל ה"א את לבבך: דברים ל, ו.
עונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב.
ונרגן מפריד אלוף: משלי טז, כח.
אם יהי' נדחך בקצה השמים: דברים ל, ד.
הנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.
ירום מאברהם: יל"ש ישעי' רמז תעו בשם התנחומא.
זח"א קפא, ב [כ]. — אבל שם ונשא מסטרא דאברהם.
כפי' הטא"ח סי' נ"ו . . כמ"ש התוס' ריש ברכות: ג, א. ראה שם ב' פי' ומה שכתבו בשם מחזור ויטרי.
ס"פ שלח ע"פ אני: לעיל שלח נ, ב.
ושתי הכוונות אמת: ראה סה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמט.
בביאור ע"פ זכור: תו"א פה, ב.
מראש מקדם נסוכה: פיוט לכה דודי. ראה לקמן שה"ש יח, ד. סה"מ תש"א ע' 4.
אתה הוא קודם שנברא העולם: נוסח התפלה.
אני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
ארז"ל מה לפנים מה לאחור: חגיגה יא, ב. וש"נ.
מקור מים חיים: ירמי' ב, יג.
האומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.
אנכי מי שאנכי: ראה לקו"ש חי"ט ע' 136 הערה 30.
לפניכם בבחי' פנים שלכם: ראה תו"א עה, ג. ובספר השיחות תנש"א חלק ב ע' 768 הערה 15.
(ופי' מקדם: לכאורה חסר סיום המוסגר.
בד"ה חייב אינש לבסומי: תו"א צח, ב ואילך.
ובד"ה ששת ימים: לעיל פ' צו יד, ד.
ובד"ה ביום השמיני שלח: לקמן שמע"צ פו, ג.