אין נותנין. מדמי שביעית או מפירות שביעית לשכר שכיר ואפילו דמחלל קדושת הדמים בפעולה כגון במים דבייר אפ"ה אין נותנין:
לבייר. פי' בערוך וכן רבנו שמשון ז"ל חופר בורות וצ"ל דבייר דרישא דחופר בור למים היינו שהמים הן לתשמישיו כגון לרחיצת גופו או לרגליו אי נמי לבהמה או לשרות בהן פשתן ללבוש וכן לצביעה ואפילו לכביסת בגדים נמי ואע"ג דא"ר ייסא בגמ' דמתני' ר' יוסי היא ור' יוסי סבר בגמ' דכביסת בגדים חיותו חשיבא והיינו דחשיבא טפי מרחיצה ואיכא מ"ד דשאר תשמישין נמי שרי לר' יוסי כדאיתא בפ' הגוזל קמא מ"מ יש חילוק בין חופר בור לדולה מים עצמן או לוקח מים עצמן דמים עצמן לתשמישים הוא דשרי ר' יוסי א"נ לכביסה דוקא אבל חופר דעד שיגיע למים לאו מים בעין נינהו אפילו לכביסה נמי לא שרי דדילמא מימליך ולא ישלים המלאכה דדילמא לא משכח להו בקרוב ונמצא שנותן דמי שביעית במידי דלא דמי לאכילה כלל דמ"מ בעינן הנייה לגופו כעין אכילה משא"כ בסיפא דשרי לבייר לשתות דאע"ג דחופר עד שמגיע למים מ"מ כיון דהמים חזו ליה חביבי ליה ולא מימליך הילכך לבייר לשתות שרי ולבייר לתשמישיו א"נ אפילו לכביסה דחשיבא אסיר כן נ"ל. ובדולה דמביא מים עצמן לתשמישיו בגמ' מפ' לה:
ולא לבלן. מחמם המרחץ ולא תימא דרחיצת גופו חשיבא הנייה כמו סיכה וכן תספורת איכא נמי רחיצה דהניית גופו וספן נמי כיון דנותן לו מים נמי לשתות דשרי דליתה דבתר עיקר החוב אזלינן ומרחץ עיקר הוא זיעה ומשמוש איברים וסיכה וספר עיקר הוי העברת שער וספן נמי בתר רוב החוב אזלינן ומשום שכירות הספינה וכלי המלחמה ואנשי הספינה יהיב ליה אגרא ומשו"ה אסור #:
לבייר לשתות. חופר מים דחזו לשתות לו:
ולכולן נותן מתנת חנם. לכל הנך דמתני' יכול ליתן שלא לשם שכרן ואע"פ שידוע שכשנתן להם אין תובעים ממנו השכר אפ"ה שרי: