בצלים שירדו עליהם גשמים. בצלים של שנה ששית מחוברים לקרקע שנכנסו לשביעית וירדו עליהם גשמים בשביעות:
וצמחו. והוציאו גידולין כדרכן של בצלים:
עלין שחורין. פי' הר"ן ז"ל בפ' הנודר מן הירק לאו שחורין ממש אלא משום דירקות הבצל הוא לדרגא בתרא ונוטה לשחרות קצת שזה מוכיח דודאי גדלי ממי שביעית וגידוליו מבטלין את העיקר ואע"ג דאין זרעו כלה וחשיב אפ"ה אסורין בצלים גופייהו מטעם קדושת שביעית: הוריקו שהם כמו כמושים ירוקים אמאריליו בלע"ז כמין דאפילו בשביעית עצמה לא אסר רחמנא אלא מן השמור כדאיתא לקמן פ' כלל גדול רבא:
בפירות שביעית בשביעית. בהני הוא דשרינן בסוריא בתלוש אבל לא במחובר:
צור. אע"ג דלא כבשוה לא אלו ולא אלו ואינה קדושה לא גרעה מסוריא ואית לן למיגזר בה גזרת סוריא דהא טעמא דסוריא שייכא בה דקרובה היא:
הדא אשקייתא. בבית השלחין דהיינו ארץ עייפה למים תרגום עיף משלהי ואסר להשקות בית השלהין שלה וכ"ש בית הבעל:
במועד. כדי שלא תפסד ודבר האבד הוא:
ובשביעית. מפ' טעמא התם דאבות אסר רחמנא ולא תולדות:
ומשני לזרעים שבו. כלומר לזרעים המותרים באכילה בשביעית כגון פיגם וירבוזין עולשין ולוף שוטה דבר שאין כיוצא בו נשמר ומאי דאסר ר' חונא להשקותה היינו בשדה אילן וכגון שנוטעין ביותר מבית סאה עשרה דקיי"ל כר' אליעזר בן יעקב דאמר דלהוליך שרי אבל להשקות אסור:
יהא מותר לחרוש להם. לכל בית השלהין דעלמא יהא מותר לחרוש בשביעית לזרעים כיון דמותר להשקותו בשביעית וה"נ פרכינן בגמ' דילן התם למ"ד דמשקה תולדה דחורש הוא ומשני אביי בשביעית בזמן הזה ור' היא ורבא משני אבות אסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא:
בצלים שירדו עליהם גשמים. בצלים של שנה ששית מחוברים לקרקע שנכנסו לשביעית וירדו עליהם גשמים בשביעית:
וצמחו. והוציאו גידולין כדרכן של בצלים:
עלין שחורין. פי' הר"ן ז"ל בפ' הנודר מן הירק לאו שחורין ממש אלא משום דירקות הבצל הוא לדרגא בתרא ונוטה לשחרות קצת שזה מוכיח דודאי גדלי ממי שביעית וגידוליו מבטלין את העיקר ואע"ג דאין זרעו כלה וחשיב אפ"ה אסורין בצלים גופייהו מטעם קדושת שביעית:
הוריקו. שהם כמו כמושים ירוקים אמאריליו בלע"ז כמין חלמון ביצה דכיון דהכסיפו פניהם מותרין דלא גדלו כלום בשביעית דכיון דהם ירוקים לאו מחמת יניקת הקרקע גדלו אלא מחמת הבצל עצמו:
אם יכולין ליתלש בעלין שלהן אסורין. שכל כך כח יש בעלין שלהם שכשיבא לאחזם בעלין שומט עיקרן עמהן מן הקרקע אסורים דחשיבי גידולין של שביעית שגדלו קצת מן הגשמים ונתחזקו שאלמלא כן היו העלין נפרכין ובהניחן מחוברין לקרקע איירי כדמשמע בגמ' וכן בפ' הנודר בעי למפשט מהך מתני' ונטעו בשמינית:
וכנגדן למוצאי שביעית וכו'. פירש"י ז"ל שאם היו של שביעית וצמחו בשמינית ויש להם כח בעלין מותרין דגידולי היתר חשיבי ומבטלין את העיקר של איסור ומהך מתני' בעי לאוכוחי בפ' הנודר מן הירק דגידולין של היתר מעלין את העיקר. והרא"ש ז"ל פי' לאו בבצלים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית עסקינן דלא מקילינן בהו דגידולי היתר כל שהו יעלו את האיסור אלא סיפא נמי איירי בבצלים של ששית שעקרן וחזר ונטען בשביעית ועקרן לאחר שגדלו בשביעית ונאסרו וכשחזרו והוסיפו מעט בשמינית חזר אותו היתר וביטל איסור המועט שגם של ששית מסייע לבטלו כיון שסוף גידולו היתר וכן פי' רבנו שמשון ז"ל ומחלוקתם פלוגתא דאמוראי היא בגמ':