בנות שוח. בגמ' מפ' פיטוריא ופי' בערוך מין תאנים חשובים מאד דגרסינן בב"ר פרשת ט"ו מה היתה אותה תאנה א"ר אבין בנות שבע דאייתי שבעה יומין דאכלו לעלמא ואית דקרו להו בנות שוח שגרמו שוחה לעולם ובפ' כיצד מברכין מפ' מין תאנים לבנות:
שביעית שלהן שנייה. מפ' בגמ' שבכל שנה ושנה הן עושות אלא שאין פירותיהן נגמרין אלא לאחר ג' שנים ופי' בערוך שביעית שלהן נוהגת בשנה שנייה של שמיטה שמה שחונטים בשנת השמיטה אחר תשרי נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה של שבוע שמתאחרין ג' שנים באילן אבל מה שחנטו קודם תשרי של שביעית מן הששית הן חשובים ומותרים בשנה ראשונה דהיינו מוצאי שביעית וזה דרכן בשנה ראשונה חונטין פגין ובשנייה תחלת בוחל ובשלישית נגמרין הם ובכל שנה הם חונטים וכן סידורן מה שחנטו בשנה ראשונה של שבוע אחר ט"ו בשבט נגמרין בשלישית ומה שחנטו בשנית נגמרין ברביעית ומה שחנטו בשלישית נגמרין בחמישית ונוהגין בהן מעשר עני דקיי"ל אילן בתר חנטה אזיל ואלו שנגמרו בחמישית בשלישית חנטו לפיכך הם פירות שלישית וכשחנטו בד' נגמרין בששית ושחנטו בחמישית אע"פ שנגמרין בשנה של שמטה מותרין הן כי פירות חמישית הן ושנחנטו בששית נגמרין בשמינית ונוהגין בהן מעשר עני ושחנטו אחר תשרי של שנת השמטה נגמרין בשנה התשיעית שהיא שנה שנייה של שבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה חניטתם. וכן דרך סידורם לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה של שבוע והיא שנת גמר הפרי הנחנט בשביעית עצמה נמצאין בכל שנה ג' פירות בזה האילן מקצתן צמל והן הנחנטין מקודם לכן שנתיים ומקצתן בוחל והם אותן שחנטו מאשתקד ומקצתן פגין והם שחנטו בזו השנה ובגמ' מפ' כיצד נותן בהן סימן בין פרי לפרי להכיר פרי של ששית ושל חמישית ושל שביעית:
הפרסיאות. מין תמרי פרסיאתא שהן עושות לשתי שנים. פי' אחר מין תאנים שמתבשלין לשתי שנים:
לא אמרו אלא בנות שוח. לא אמרו פרי שאיסורו נוהג חוץ לשביעית ולא בשביעית אלא בנות שוח. ולמדנו ממשנתנו שיש ג' שנים לשביעית לר' יהודה ולרבנן ב' ומהיכן למדו מפ' טעמא בת"כ דכתיב שבת שבתון התורה ריבתה שבתות הרבה: