מכאן סמכו לפרוזבול שהוא מן התורה. פרוזבול מפ' ליה במתני':
אינו משמט. מאחר שכתב פרוזבול אינו משמט חובו בשביעית:
מוסרני לכם. שאתם תהיו נוגשים ואני לא אגוש ובגמ' מפ' אמאי יש להם כח להפקיע הממון בתקנה זו ובפ' השולח מפ' טעמא דקראוהו כן שהוא פרוס בולי ובוטי פרוס הוא לשון תקנה כדא"ל רבא לההוא לעוזא מאי פרוס פורסא דמילתא פי' תקנת הדבר. בולי אלו העשירים כדתני רב יוסף ושברתי את גאון עוזכם אלו בולאות שביהודה בוטי אלו העניים מלשון העבט תעביטנו ופרוזבול יש בו תקנה לעשירים ולעניים לעשירים שלא יפסידו חובותיהם ולעניים שימצאו ללוות:
פלוני ופלוני הדיינין. בפ' השולח פליגי אמוראי אי בעינן ג' דיינים או סגי בשנים:
והדיינין חותמין למטה וכו'. בפ' השולח פריך למה לי למיתני דיינין למה לי למיתני עדים ופירש"י ז"ל פשיטא דסגי בהני או בהני וליתני עדים וה"ה אי חתמי דיינין ומשני הא קמ"ל דל"ש אי כתיב בלשון דיינין וחתמי עדים ול"ש כתיב בלשון עדים וחתמי דיינין ופירש"י ז"ל בלשון דיינין כגון אנחנא בי דינא הוינא ואתא פלוני ואמר לנא מוסרני לכם פלוני ופלוני וכו' וחתמי עדים בלשון עדות כגון איש פלוני עד ול"ש כתוב בלשון עדות כגון דוכרן סהדותא דהוה באנפנא וכו' וחתמי למטה אני פלוני דיין ע"כ לשונו ז"ל: