נטיעות. אילנות דעתה מקרוב נטעו אותם כללומר אילנות בחורים ולקמיה מפ' עד כמה קרויין נטיעות:
מפוזרות לתוך בית סאה. שאינן רצופות אלא שנחלק הבית סאה לעשר חלקים ובכל חלק נטוע אילן א' חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר"ה ולפי שאין כחן יפה מודו כו"ע דהלמ"מ דעד ר"ה שריא להו ואם לא יחרשו תמיד תחתיהן יפסדו והתורה חסה על ממונן של ישראל כדתנן בנגעים ובת"כ ודוקא עשר אבל ט' אין כל בית סאה צריך להן ואם הן י"א יש אומרים עומדין ליעקר ואין חורשין להן וכן דעת התוס' בפרק לא יחפור שכתבו ודוקא עשר לתוך בית סאה אבל פחות מעשר אין צריכין חרישה כ"כ וכן נמי אי הוו בבית סאה יותר מעשר אין חורשין אותם לפי שעומדין ליעקר ע"כ ואינו כן דלעיל תנן היו עשרה ומעשרה ולמעלה בין עושין בין שאינן עושין חורשין להן וכו' ורש"י ז"ל בפ' לולב הגזול כ' עשר נטיעות ילדות המפוזרות בתוך בית סאה כהילכתן שאין בין זו לזו אלא שיש בין זו לזו ותפסו בית סאה שוא חמשים חמה על חמשים אמה מפוזרות לאורך ורוחב חורשין כל בית סאה בשבילן אבל אם אינן עשר או שאינן מפוזרות כהילכתן חורש תחת כאו"א כשיעור יניקתה לפי חשבוןן עשר לבית סאה ע"כ דקדק הרב ז"ל זה משום דקתני בהו מפוזרות ופי' דתרתי בעינן עשר ולא תשע מפוזרות היינו כהילכתן ולא שלא כהילכתן ונשמר הרב ז"ל ולא כ' יותר מעשר ודבריו אמת:
היו עשויות שורה. שעומדין בשורה א' דמשו"ה תני מפוזרות דע"י שהן מפוזרות אתה רואה כאילו כל הבית סאה מליאה כמו שכ' רש"י ז"ל:
מוקפות עטרה פי' הרמב"ם ז"ל כחצי עיגול כעטרה כזה # וק' לפי' זה דהו"ל למיתני או כעטרה לכן הנכון כפי' ר"י ז"ל שפי' מוקפות עטרה מוקפות כעין סייג סביב להן כדתנן במס' כלים עטרת כירה טהורה: אין חורשין להן אלא צרכן היינו תחתיהון וחוצה להן מלא אורה וסלו והקרקע הנשאר אין חורשין אלא עד הפסח: