1
כלים שסכן בשמן טמא. כגון מנעלים ושקים כלים של עור שסכין אותן בשמן לרככן ולאחר שיבש השמן הראשון חזר וסכן בשמן שני דאי בעודו טופח על הכלי א"כ הטמא מטמא את הטהור והכלי ממנ"פ טמא דמשקה מטמא כלי ובמאי פליגי. ומיירי מתני' בהטבילן לאחר שסכן בשמן טמא וניגבו ואחר טבילה סכן בשמן טהור וחזר ופלט את השמן ופליגי הי מינייהו פלוט. ומפ' בגמ' דר' אליעזר סבר הראשון מוציא את האחרון. כלומר קושטא הוא דמחמת הכלי טבע מן שמן הראשון יוצא השני אבל מ"מ הוא מוציאו ויוצא עמו הילכך לא יסוך אפילו שמן טהור אחר טבילה דקמא פליט ורבנן סברי דאין יוצא אלא אחרון דוקא הילכך לא יסוך שמן טמא אחר שמן טהור דכי פליט טמא הוא דפליט אבל שמן טהור אחר שמן טמא יכול לסוך. והכי איתא בתוספתא דתרומות פ"ח ובגמ' מפ' אי פליג בשסך בחוץ ופולט בפנים או אפילו מאותו צד עצמו: