האנס שזרע את הכרם. ראובן גזלן שגזל הכרם משמעון והיה תקיף כ"כ עד שנשקע שם הבעלים מן הכרם שאוסר הכרם בזריעתו:
ויצא מלפניו. יצא הכרם מלפני הגזלן קודם שנאסר הכרם בידו כגון שלא הביאו הגפנים עדיין פול הלבן וחזר לבעלים:
קוצרו אפילו במועד. יקצור אותו מיד קודם שיגיעו לפול הלבן ויתקדשו ואפילו בחולו של מועד התירו לו לבצרה ומשום דאינו זמן בציר קרי ליה קצירה ופי' הרא"ש ז"ל ואע"ג דאינו דבר האבד דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מפני מראית העין התירו לו לקצרה שלא יהא נראה כמקיים כלאים בכרם ועוד כת' ז"ל ונ"ל דמיירי באותו ענין שלא יוסיף מאתים במועד ומשו"ה אם לא מצא כשליש שרי לאחר המועד דאי לאו הכי הוי דבר האבד דאע"ג דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו כיון שחזרה לבעלים אם הוסיפה מאתים קידש דלא גרע מלכשאחזור אלקטנו או סיערתו הרוח מלפניו ואני אפ' בגמ' בס"ד:
עד שליש. מפ' בגמ':
יותר מכאן. אם בקשו ממנו יותר משליש וה"ה אם לא מצא פועלים:
קוצר כדרכו והולך. ואפילו לאחר המועד הרי זה מבקש בנחת וקוצר ואפילו אם נשתהא לאחר המועד כך פי' הרמב"ם ז"ל פ' חמישי:
מאימתי נקרא אנס משישתקע. פי' הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה משיתחבא בעל הכרם מפחד האנס שאנס אותו דדמי לסקריקון דגיטין. והרא"ש ז"ל פי' מאימתי נקרא הכרם על שם האנס להחשב כשלו לאסרו בזריעה משישתקע שם הבעלים מן הכרם ונקרא על שם הגזלן, והכי מוכח בגמ':