כל מין זרעים אין זורעין בערוגה. בין מיני תבואה בין מיני קטנית דכיון דמשהו להו מפני זרען לא שרי אלא ירקות דשלפי מינייהו כל יומא שאוכלין אותן בקלחן ובעשבן כגון צנון וחזרת וכרפס וכיוצא בהן:
כל מין. כמו כל מלאכה לא תעשו דשום מין זרעים אין זורעין דיניקתן גדולה אין זורעין אותן בערוגה לא שנא שאין בה גובל ולא שנא שיש לה גובל לא למטה ולא בגובל כדמוכחא סוגיין דלעיל והא דתנן ה' זרעונין או ג' זרעונין משום דכתיב זרועיה נקט הכי אבל דוקא בירק מיירי. וא"נ תנא כל דאפילו זרען לירק:
כל מין ירקות זורעין בערוגה. לא דוקא דהא דלעת אסורה כדאסיקנא בסוגיין דלעיל ולפת נמי הא תנן לעיל דאסור בגובל ואין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בהן חוץ א"נ בזרעוני גנה שהן נאכלין חיים קתני כגון כרפס ועולשין דהיינו ציקורייא וטריקסימון שקורין מושטורסו מה שאין כן בלפת ודלעת שאין נאכלין חיים:
חשופין. חלקים שהן קשים ובערוך פי' קטנים:
מין זרעים. ואין נזרעין בערוגה:
גמלונין. גסין, מין ירק ונזרעין בערוגה אבל לאו למימרא דהוו כלאים חשופין עם הגמלונין דלא גרע מחזרת וחזרת גלין דשרינן לעיל פ"ק:
שהיה גבוה טפח. ובשביל רומו זרעו למטה מין א' ובגובל מין אחר כשר ואין צריך לעקור משום מקיים בכלאים כיון שהיה כשר מתחלה בשעת זריעה ובגמ' מפ' דדוקא הזרוע בהיתר מעיקרו מותר לקיים כן אבל לכתחלה דהיינו אחר שנתמעט אסור:
אמת המים. דהיינו כשיבשו המים דחזי לזריעה והן עמוקין טפח מהני רומן לזרוע למטה מין אחר בכל שטח רחבן ולמעלה מין אחר ודוקא עמוקים טפח דדומיא דגובל קתני לה שלא כדברי רבנו שמשון והרא"ש ז"ל והאי זורעין לתוכן דקתני היינו כדמפ' בגמ' דלמטה מין א' קאמר וא' מכאן בשפת האמה למעלה וכן בשפה האחרת וכן לגבי תלם אחד בשוליו וא' בגובה שיפועו וא' בשוליו האחר.