החטים והזונין. זונין הן מין חטים גרועים כדאיתא בגמ' ועוד דמדמי חטים וזונין ליין וחומץ ומשמ' נמי הכי בב"ר פרש' כ"ח דגר' התם ר' יוסי לוליאני בר טברין בש"ר יצחק אמ' אף הארץ זינתה הוו זרעין לה חטים והיא מסקא זינין אילין זונייא מן דרא דמבולא אינון ע"כ. וגר' נמי בפרש' נ"ח כי אל ארצי ואל מולדתי א"ר יצחק חיטייא דקרתך זינין מנהון זרע ע"כ, ופי' רש"י ז"ל אותן זונין שעדיין נמצאין בתבואה נשתיירו מדור המבול והן כמו חטה דקה וארוכה ויש לה כמו זנב בסוף וקורין לה בלע' יוליו עכ"ל, ובערוך פי' שהן זרעונים שחורין הנמצאין בחיטים נגיליא בלע"ז ודברי רש"י ז"ל עיקר דהנהו דומין לחטים אלא שקרויין זונין מטעם זנות כדאית' בגמ' דמייתי קרא דולא תזנה הארץ ואינן ראויין למאכל שהן משכרין הרבה אבל נגיליא היא ראויה:
אינן כלאים זה בזה. ומותר להרכיבן או זרען לתוך בית רובע לכתחלה דבית רובע הויא שיעורא דשדה תבואה כדאית' לקמן בפ' כל סאה:
השעורים ושבולת שועל. כלו' עם שבולת שועל דוקא:
שבולת שועל. אוינא בלע"ז:
הכוסמין והשיפון. עם השיפון:
כוסמין. היא מין שעולין הגרגרין שלו כסדר עד קשר אחד ומשם חוזרין סדר אחר עד קשר. אחר ראשן של אלו לצד עיקרן של אלו וכן על זה הדרך אשקניא בלע"ז:
שיפון. סינטינו בלע"ז:
הפול והספיר. השתא תני מיני קטנית:
הפורקדן והטופח. כלהו מפ' להו בגמ' וקשי' לי כיון דכולה מתני' זוגי זוגי קתני כדאית' בגמ' והכי איתא נמי בפ' כל שעה אמאי תני גבי חטים וזונין אינן כלאי' זה בזה והדר עריב תביאה וקטנית בהדי הדדי הכי הוי ליה למיתני החטים והזונין, השעורים ושבולת שועל, הכוסמין והשיפון אינן כלאים זה בזה, והיה נראה לתרץ דתנא רישא לגלויי סיפא ודוחק וניחא לי דמשום דזונין אינן מאכל אדם ותנן לקמן ס"פ כרם שחרב דכל דבר שאין כמוהו מקיימין אין מקדש בכרם ולא הוי כלאי' והוה אמינא דאפי' בשעורים לא הוו כלאים קמ"ל דדוקא גבי חטים לא הוו כלאים אבל גבי שעורים הוו כלאים כדאמר בגמ' אבל גבי אינך כולהו איפכא דהוה אמינא מטעם את חקותי וגו' ואפילו גבי חבריה הוי כלאים קמ"ל דכל חד לגבי חבריה לא הוו כלאים ולגופיה איצטריך ולאו לדיוקא והא דתני תבואה וקטנית בהדי הדדי משום דשיעורן שוה כדלקמן בפ' כל סאה כן נ"ל: